קיבוצניק, רופא וסוציאליסט נכנס לHBS. נשמע כמו תחילתה של בדיחת אבא שקרש ביסודה.

בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הארווארד יכול להחשב כלב המאפליה (1). מקום שבו מתכססים את העמקת אי השוויון החברתי, מקדש כוהני הכסף, מוקד מחקר ידע והפצת דעת של אמונה פוליטית זרה ומוזרה. דמיון הדעות הקדומות שלי היה מלא במילים כמו שמרנות חדשה או ליברטאניות, חליפות מחויטות ומעמד ביניים הולך ומצטמצם. לא ברור מה לסקטור ציבורי, גופים ממשלתיים ושאר סוכני האיש השמן במקדש הביזנס של האנשים הרזים והנכונים. שיא של אתגור שמזמנת לי התכנית הזו שאני עושה.

תכנית ענבר הזו היא עבורי מתיחת גבולות. יציאה כואבת מאזור הנוחות של איש וועדים מהקו הראשון של מערכת הבריאות. בימים ימימה אני מתבוסס בביקורת מהולה בהתנשאות ואכזבה קיומית מהמערכת ומהמנהלים שבה. בימים מאז ענבר יוצא שאני, נותן עבודה בממלכתיות ועובד בהנהלה של בית חולים. אני. בהנהלה. בבית חולים. יצרן סיכונים – בניהול סיכונים. ואיכות.

אחד מטקסי המעבר החשובים בתכנית ענבר נערך בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הארווארד. בבית הספר לומדים בעיקר סטודנטים לתארים מתקדמים, ובמקביל, מתנהלות בו הכשרות להנהלות בכירות של תאגידים גדולים. הבכירים של התאגידים הגבוהים האלה מגיעים לתקופה של הכשרה אינטנסיבית תחת המוטו של בית הספר (בתרגומי החפשי) – זהירות! כאן בונים מנהיגים שישנו את העולם. העסק הופך להיות משעשע כשארגון מעוז עושה את הארווארד. מאה עמיתות ועמיתים. מהשירות הציבורי, מעמותות, מלכרים, ישויות משפטיות שונות ומשונות, ואפילו מנהיגים מובילים מהמגזר העסקי. הקבוצה הקטנה שלנו של אנשי מערכת הבריאות נטמעה בקבוצה גדולה יותר של אנשות ואנשי מערכת החינוך, וקבוצה ענקית בכלל של עמיתי מעוז מכל המגזרים. אנרגיה פוטנציאלית אדירה שתהפוך כך מקווים לתנועה החלטית לכיוון עתיד טוב יותר.

מעבר על הביוגרפיות של החברה מהתכניות השכנות הוביל למחשבה שאני יוצא להכשרה בסטודיו של מארוול. גיבורות על. סופרמנים ומתקני עולם. הגיוון לא עוצר רק בתפקידים שממלאים העמיתים. הקיבוצניק שאני יושב ליד פעילים פוליטיים מהמגזר הערבי, ראשי ישיבות חרדיים, ומנהלות בגופי תקשורת. אני מהוועד, לומד עם חברות מאגף התקציבים באוצר, ואנשי צבא עם וועדת המעקב.

סיטואציה מוזרה. קבלת שבת. שמירת שבת. מתהלכים בריקוד עדין של התחשבות, אתגור הדדי, ונסיון להדגים ולו למספר ימים פעילות משותפת במרחב ציבורי שיכול להכיל את כולם.

חודשיים לפני ההגעה לHBS התחלנו לקבל חומרי קריאה. עשרות עמודים באנגלית, הייתה גם לומדת חשבונאות פיננסית עם מבחן, והדגמה של שיטת ההוראה. בHBS יושבים באולם הרצאות גדול. בחזית השולחן שלט עם שם התלמיד. לומדים מקרים. כל שיעור מתחיל ועוסק במקרה כמו מנהל של חברה במשבר, ומנתח דרך ניתוח המקרה נושא בניהול. ההכשרה שלנו כללה מקרי למידה ייחודיים כמו גורלו של מענק ממשלתי לשיפור תעסוקה בקרב צעירים בשכונות עוני. ראש העיר לחץ להגיש בקשה למענק. עמותות וגופים אחרים התקבצו להגשת הבקשה וכמו בכל סיפור קיללת המנצחים השיגה. המבנה הארגוני הרופף שיצרו התנפץ. משם יצאנו ללמידה על בניית קואליציות, שיתוף פעולה רב מגזרי, ושאר תובנות.

הלימוד בכיתה מתבצע בשיטה סוקראטית. המרצה שואל שאלות ומעודד דיון. במקרה שבו אין משתתפים מהקהל הוא פונה למשתתפת בשאלה. ככה מתפתח דיון והמרצה ממלא קיר שלם של לוח עם גיר במידע רלוונטי שמצטבר לכדי לוח ענק, (6X12 מטר), עם כל חומר ההרצאה עליו. המרצים כל כך טובים שהתחושה היא של כנס TED. עם השתתפות פעילה של הקהל. ושעה ורבע. עונג צרוף. כמו כן אין שימוש במחשבים, יש עט ונייר. כמה שרוצים. הנייד לא נכנס, ואי אפשר לבדוק מיילים תוך כדי הלמידה.

בערב יושבים ולומדים את המקרים למחר, רושמים תובנות, ומתקיימת למידה בקבוצות הלמידה. כל קבוצה חיה בדירה עם חלל משותף גדול שבו נפגשים ומלבנים מקרים סביב לשולחן ישיבות, או בסלון. סביבת הלימוד מהונדסת בצורה מדוייקת עד כדי כך שלא הצלחתי למצוא תירוץ להמנעות מלמידה. אוכל טוב כל הזמן. אין מה ללכת לסופר, החלל נקי, מואר, יש בו את כל צרכי הלמידה מדפי A4 ועד קורנפלקס בארון אם לא הספיק האוכל בחדר האוכל.

קבוצות הלמידה מדהימות. ישבתי באחד האמשים עם קבוצה שבה שני רופאים בתפקידים בכירים, שתי בכירות באגף התקציבים באוצר, ורב ישיבה מהפכן. ביום אחר הצטרפתי לקבוצה בה רואה חשבון ממשרד מבקר המדינה הרביץ בנו תובנות לקראת הדיון במקרה של ניתוח דוחות פיננסיים. בנוסף אליו היו בחדר מפקחות ממשרד החינוך, סגן מנהל בית חולים, ואנשי תקשורת.

היום מתחיל בשש וחצי בארוחת בוקר, בשבע וחצי דיונים בקבוצות, שמונה וחצי כבר בכיתה, מרביצים תורה, בסוף כל שיעור צריך לכתוב שלוש תובנות, ומספר נקודות להורדה לשולחן העבודה כבר בחזרה הביתה. ככה עד שמונה או תשע בערב. אז חוזרים ללימוד עצמי, לעבודה הקבוצתית, ונופלים לשינה. חווית הלמידה האינטנסיבית והאיכותית ביותר שעברתי מעולם.

התכנית שנבנתה במיוחד עבור הקבוצה המוזרה שפשטה על בית הספר כללה תכנים של הובלת שינוי חיצוני, מאפיינים שונים של מנהיגות, חשבונאות ופיננסים, מסע לקוטב הדרומי, מיומנויות משא ומתן, רישות, תכנון רזה לאיש השמן, מנגנוני בקרה ניהוליים מול חדשנות, תכנון אסטרטגי, שיתוף פעולה בין מגזרי, יצירת קואליציות והבנת מנגנוני חסינות לשינוי.

למדתי כמה דברים. לא רק בצבא מחלקים הכל לשלוש. כל תיאוריה ב HBS מבוססת על שלושה גורמים. למשל לוגוס פאתוס ואתוס. או שינוי עם DIRECTION ALLIGNEMT  ו ENGAGEMENT. בכלל ENGAGEMENT הולך חזק ב HBS. מאפיין נוסף של בית הספר הוא השימוש המוזר בגרפים. כל תיאוריה מלווה בגרף. ציר X ציר Y ואסימפטוטה כלשהיא שמדגימה את הרעיון. למשל עקומת השינוי בארגון בהתחלה התלהבות, אחר כך שביזות, בהמשך התרגלות. התפקיד של המנהיג הוא לרכך ולמתן את תגובת השביזות אחרי שהזיקוקים של השינוי הראשוני והאוקסיטוצין יורדים. גרף דומה נוסף הוא מצב הצבירה של ארגון. מהמקום המוכר והידוע על ציר XY, ועד הפעולה בשדה זר ומוזר בחלק העליון הימני של הגרף.

שילוב של שני הפקטורים הנ"ל מבטיחים תאוריה משובחת. לכן קבלו את תיאורית השינוי של סיקורל. חם מהתנור. כולל תנועה על ציר X ואפילו על ציר Y. שלושת הגורמים החשובים ביותר בשינוי הפרטי שלי הם :

1. קפאין – עליה ממנת אספרסו אחת לשלוש לאורך ציר הזמן, עד שלוש פעמים ביום.
2. ספקטרום התכנון הלא ברור – מעבר מתכניות עבודה לאסטרטגיה ובחזרה.
3. מדד הזימונים המוזרים – ככל שעולים במעלה השינוי עולה מספר הזימונים לישיבות לא קשורות.

כל הגורמים הללו מצטרפים לכדי שלמות הרמונית של תנועה בצעד תימני על גבי הגרף.

אם ציר ה X של השבוע היה הלימוד, ציר ה Y היה האינטראקציה עם שאר העמיתים. חזרתי עם תקווה. תקווה לעתיד שלנו. עם המנהיגים האלה אפשר לעבוד. אפשר גם לצחוק. אפילו לבכות. עם המנהיגים האלה אפשר להחזיק מדינה גם באתגרים מתחום הבלתי ידוע ובלתי מוכר בעליל.

ואם אלף המילים האחרונות מרגישות כמו בליל לא ברור של רעיונות, מחשבות, ורפיון אסוציאטיבי, דמיינו לכם איך זה מרגיש מבפנים, ותקשיבו בחמלה מהולה בממלכתיות.

(1) ראו ספר בשם דרכון הזהב שכותב על תפקידו של HBS בחברה הקפיטליסטית.