רפואה אינטגרטיבית – דרך חדשה!
זהו. כמעט סיימתי. עוד מאמץ קטן ודי.
ואז מתחילים. נשימה עמוקה וצעד חדש וגדול ואמיץ.
מסע שהחל לפני מספר שנים, בעצם מהרגע שהתחלתי לעבוד בבית החולים, עומד להסתיים. ובעצם להתחיל.
בשבת סיימתי את מבחן הגמר, בדצמבר אני מקבל את התעודה. סיימתי את התמחות העמיתים ברפואה אינטגרטיבית באוניברסיטת טוסון!!
קצת לפני ההסבר על התחום הזה שהופך להיות השלב הבא בהתפתחות המקצועית האישית והרוחנית שלי, הסבר על הדרך. למה הלכתי ללמוד עוד?
במהלך לימודי הרפואה הרגשתי תחושת אי נוחות. קוראים קבועים בבלוג שמעו אותי מספר את זה מספר פעמים בפרוטרוט. באתי ללימודים מתוך אהבה. אהבת אדם. ומצאתי מקצוע עתיר טכנולוגיה, ומרחק מקצועי, וכמעט חף ממערכות יחסים עמוקות, וממושכות.
זו הסיבה בגללה בחרתי התמחות ברפואת המשפחה. התחום היחידי כמעט שבו מערכת יחסים ממושכת עומדת במרכז.
במהלך ההכשרה שלי הרגשתי שגורל מקצוע הרפואה נמצא בידי הדור שלי. שינוי עמוק מוכרח להגיע, ומהפכה מבעבעת לה מתחת לפני השטח. אבדן האמון של המטופלים, כעס על רופאים, תביעות משפטיות, וכמיהה גדולה למשהו אחר. חשתי שהמקצוע עצמו, עוקצו ודובשו, עומד בסכנה. רציתי להשתתף במהפכה, לקחת חלק בניעור עדין, ושינוי עמוק ברפואה.
הסיבה השלישית היתה תחושת כישלון ואכזבה אישית. ביציאה מהלימודים חשבתי שאני מצוייד בכלים בכדי לעזור לרוב המטופלים שיבקשו את עזרתי. למדתי במהירות שלרבים אינני יכול לעזור. יותר מכך, למדתי, שלעיתים במצוקתנו אנו נוטים לפתח "נקודה עיוורת" למטופלים להם אנו לא יכולים לסייע. רוצים להאמין שזה "נפשי", קשור לחרדה, מבנה אישיות וכדומה. חשבתי שחייב להיות יותר, ושאני מוכרח לדעת, לפחות לא להפסיק לנסות לעזור, לרכוש כלים חדשים, משהו. להציע.
אם כן, זו רשימה ראשונה בדרך החדשה בה אני צועד, בצעדים מהוססים, לאט ובזהירות. אני מפחד, כמו בכל התחלה חדשה, אבל יודע. יודע שזו הדרך הנכונה.
מהי רפואה אינטגרטיבית?
"רפואה אינטגרטיבית מדגישה את חשיבות הקשר בין המטפל למטופל, מתמקדת באדם השלם, נתמכת באמצעות הוכחות מדעיות, ומשתמשת בכל הגישות הטיפוליות, המטפלים והדיסציפלינות בכדי להגיע לבריאות ומרפא אופטימאליים". (תרגום חפשי מהגדרת איגוד המרכזים האקדמיים לרפואה אינטגרטיבית CAHCIM ).
"רפואה אינטגרטיבית היא רפואה מוכוונת ריפוי, המטפלת באדם השלם (גוף, נפש, ורוח), וכוללת את כל ההיבטים של סגנון חייו. רפואה אינטגרטיבית מדגישה את הקשר הטיפולי ומשתמשת בכל הטיפולים המתאימים והיעילים, קונבנציונאליים ואלטרנטיביים כאחד" (תרגום חפשי מהגדרת הרפואה האינטגרטיבית של המרכז לרפואה אינטגרטיבית באוניברסיטת טוסון).
העקרונות המרכזיים העומדים מאחורי רפואה אינטגרטיבית:
-
המטופל והמטפל שותפים לתהליך הריפוי.
-
גורמים רבים משפיעים על בריאות וחולי -נפשיים, רוחניים, קהילתיים וגופניים, ויש להתחשב בכולם בעשייה הרפואית.
-
שימוש נכון ברפואה מערבית בשילוב עם שיטות משלימות מקדמים את תהליכי הריפוי הטבעיים של הגוף.
-
אם ניתן, נעדיף התערבות יעילה שתהיה פחות חודרנית, בעלת פוטנציאל תופעות לוואי נמוך יותר, ויותר טבעית.
-
רפואה אינטגרטיבית לא דוחה את הרפואה המערבית, ולא מקבלת את הרפואה האלטרנטיבית ללא ביקורת. רפואה טובה מתבססת על מדע טוב. היא מבוססת חקר, ופתוחה לפרדיגמות חדשות.
-
לצד עקרון הטיפול בחולי, העקרונות הרחבים יותר של קידום בריאות ומניעת חולי הם חיוניים העוסקים ברפואה אינטגרטיבית צריכים לסמל את עקרונותיה ולחייב עצמם ללימוד עצמי והתפתחות אישית מתמדת.
רפואה אינטגרטיבית אם כן, היא רפואה נתמכת עובדות, המאשרת מחדש את הבסיס לרפואה טובה : חיזוק והדגשת הקשר הטיפולי, האוטונומיה של המטופל, הדגשת הבריאות על פני החולי, ושימוש בכל דרך יעילה שעשויה לסייע למטופל בדרכו להחלמה ובריאות.
מעבר לכל האמור, רפואה אינטגרטיבית מהווה גוף ידע חדש ברפואה העוסק בלימוד וחקר שיטות טיפוליות הנמצאות מחוץ לתחום הרפואה כיום, כאלו שאינן נלמדות בתהליך ההכשרה הרגיל של רופאים. רופאים אינטגרטיביים עוסקים ב"תרגום" דו כיווני של השיח הרפואי בין רופאים למטפלים לשם סיוע בריפוי, אך לא פחות חשוב, בשיפור בטיחות הטיפול.
בנימה אישית ולאחר ניסיון בפרקטיקה של רפואה אינטגרטיבית אני חש שמדובר ברפואת העתיד. אני חש שזו הרפואה שהמטופלים שלי רוצים, אך חשוב יותר מכך אני חש שמדובר ברפואה שמחזירה את ערכי היסוד של רפואה טובה למקומם הראוי. זו הסיבה המרכזית בגללה הלכתי ללימודי רפואה, להתמחות ברפואת המשפחה, ועכשיו בדרך זו. מעבר למטופלים, יותר ויותר רופאים מתעניינים, לומדים, ועוסקים ברפואה אינטגרטיבית.
תיאור ההתמחות
במהלך השנתיים האחרונות נחשפתי לשיטת לימוד רפואית חדשה. למידה דרך רשת האינטרנט. רוב הלימוד במסגרת התכנית מתבצע על גבי הרשת, במסגרת למידה כיתתית יחד עם כשבעים עמיתים מהעולם כולו שמבצעים את הלימוד יחד. הלימוד מתבצע דרך קריאת חומר עיוני רב, צפייה בסרטי וידאו, שמיעת הרצאות על הרשת, דיונים חיים, דיוני מקרה ומשימות רבות אחרות. מעבר ללימוד גוף ידע אדיר, מדובר במסע בו מצופה מהמתמחה להתקדם כברת דרך רוחנית, אישית, ומקצועית.
בנוסף ללימודים דרך רשת האינטרנט, אחת למספר חודשים מתקיים שבוע לימוד אינטנסיבי והתנסות מעשית בטוסון אריזונה בה נפגשת כיתת הלימוד כולה, ונערכים לימודים הדורשים עבודה משותפת בפועל.
קורסי הלימוד מחולקים לרבעונים, כאשר שנת הלימודים הראשונה הוקדשה בעיקר ללימוד הפילוסופיה והמחקר העומד מאחורי שיטות אלטרנטיביות שונות כגון, רפואת גוף ונפש (היפנוזה, דמיון מודרך), תזונה, תוספי מזון, רפואת מגע (עיסוי, רפלקסולוגיה), רפואה סינית, אוסטאופטיה ועוד. שנת הלימודים השנייה מוקדשת ללמידה אינטגרטיבית מבוססת מערכות בה אנו לומדים ניהול מטופלים ובעיות מורכבות בצורה אינטגרטיבית מתחום הפסיכיאטריה (דיכאון וחרדה), רפואת הילדים (הפרעת קשב, אוטיזם, חיסונים), רפואת המשפחה (זיהומים ומחלות דרכי הנשימה, ובעיות גסטרואינטסטינאליות), ריאומטולוגיה, רפואת נשים, הטיפול בסרטן, בכאב, ברפואה פליאטיבית, וכדומה. ההשקעה הנדרשת בלימודים היא עשר עד עשרים שעות שבועיות, והלימודים מתנהלים כמובן באנגלית.
חלק חשוב בהכשרה הוא לימוד גוף הידע. מה נחקר, מה עוזר למה ואצל מי, איפה אין שום הוכחות, ומה נמצא בבדיקה. חלק משמעותי נוסף הוא איך לאתר מטפלים טובים, איך לתקשר עמם, ואיך בעצם לתרגם את הרפואה המשלימה לשפה המערבית ולהפך. רב תחומי אמרתי כבר?
במקביל, בשנה האחרונה אני משתלם ביחידה לרפואה אינטגרטיבית במרכז הרפואי על שם רבין, תחת שרביטו של ד"ר עופר כספי, פנימאי מומחה, רופא בחסד, ובוגר המחזור הראשון של ההתמחות בטוסון. בעבודה ביחידה אני עוסק בבדיקת חולים, מיון, טיפול, ייעוצים במחלקות בית החולים, הרצאות, פעילות מחקרית ואקדמית במערכת רב מקצועית מרשימה.
זהו, פרק ראשון בניסיון לתאר את הדרך החדשה. אני מניח שיהיה עוד לכתוב בנושא. בימים אלה אני בודק סחורה בשוק, ממשש, מרחרח. היכן אוכל ליישם את שלמדתי, איך ואיפה כדאי לצאת לדרך חדשה? אני מקווה שתלוו אותי גם בתהפוכות אתר רשימות, בבית חדש בוורדפרס שיבוא עלינו לטובה, וגם בהתגלגלות ההרפתקה הזו, האינטגרטיבית.
אשמח מאוד לשמוע תגובות, שאלות, הערות. בעזרת דיונים פוריים כאן, אני מצליח פעמים רבות לזכך את המסרים שלי. לחדד. ללמוד הרבה. תודה.
בקוטב אחד עומדים רופאים שמעבירים את רוב זמנם בעולם השלישי מטעם "רופאים ללא גבולות".
בקוטב השני עומד אורן זריף והפסיכוקינזיס שלו.
חשוב לעמוד על הניגודים בין המקרים:
תמורה כספית – אפסית מול שמימית.
סיכון אישי – גבוה מול כלום.
רפואה מדעית – מלאה מול נעדרה
היכן ניצבת הרפואה האינטגרטיבית בין שני קטבים אלה?
תגובה מאת: חיים | פורסם ביום: 18 בנובמבר 2009 | בשעה: 6:25
אני תמיד אוהב את התגובות שלך. הן מאתגרות, ומאפשרות לי – כרגיל לחדד את המסרים. לא תמיד אנחנו מסכימים בסוף, אבל אלה החיים.
אתה מעלה בעצם שלוש שאלות בסיסיות הנשאלות סביב הרפואה האינטגרטיבית.
1. רפואה אינטגרטיבית – האם היא רפואה לעשירים?
2. מה חשוב יותר מוסרית – הטיפול באנשים חולים בעולם השלישי או הטיפול באנשים חולים בישראל או בעולם המערבי.
3. כמה שרלטנות מול מדע יש במקצוע הזה שלמדתי?
בתשובה לשאלה הראשונה – פעמים רבות השימוש ברפואה אינטגרטיבית זול הרבה יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה עתירת משאבים, או, בתרופות חדשות ויקרות. כרופא שמקדיש את חייו לשירות אוכלוסיות ואיזורים עם תת שירות רפואי בפריפריה, אני מקווה שאצליח למצוא מודל שירות בו הרפואה המשלימה כאשר היא נתמכת הוכחות וזולה יותר מהטיפול המערבי תיכנס כאסטרטגיה טיפולית לגיטימית, בזול או, במסגרת הסל. דרך אגב, מהלכים כאלה קיימים כבר היום, מרכיבים מסויימים שהוכחו מדעית מעל כל צל של ספק כטובים וזולים – מועלים השנה כטכנולוגיות לסל הבריאות, נראה מה יעבור, אבל, המטרה שלי היא בהחלט לראות איך ניתן לספק לחולים שלי את הרפואה הטובה ביותר האפשרית עבורם. בהחלט לא למכור שירותים. אם היית מכיר אותי באמת, אני מניח שהיית יודע את זה גם בלי לשאול. זה האתגר המרכזי שלי – ובעתיד – אני מניח שההתמודדות שלי עם העניין הזה תעלה בבלוג.
2. מה חשוב יותר מוסרית. קשה לענות על זה, מאחר ומעטים מאוד הרופאים שמקדישים את חייהם לעבודה במקומות כאלה. רופאים רבים – עדיין מיעוט, בוחרים לצאת לתקופות קצרות של שירות, ועיקר עבודתם היא בארץ הולדתם. אינני רואה פגם מוסרי עם רצון לשרת אנשים חולים, להחזיק משפחה, ולהתפרנס בכבוד. אם תשאל לשילוב שלי, אני מתנדב ביחידת החילוץ של הנגב, במסגרת התנדבות זו אני יוצא לאתרי אסון בינלאומיים למתן סיוע וחילוץ לאחר אסונות. נכון, המשלחות האלו מוגבלות בהיקפן, ולא יכולות להציל את העולם כולו, אבל זה משהו. זה מה שאני יכול. הנסיעה לבורמה לאחר הציקלון הובילה לשני פרוייקטים של שיקום שנמשכים עד עכשיו יותר משנה וחצי לאחר האסון. במקביל, אני משרת באיזור פריפרי, עם תת שירות, אוכלוסייה מגוונת ומאתגרת. בפן השלישי פעלתי ואני פועל למען זכויות בריאות של חלקים שונים באוכלוסייה אותה אני משרת. בפן הרביעי – אני משתמש בניסיון הבינלאומי שרכשתי בהוראה פעילה בתכנית לרפואה בינלאומית שמכשירה רופאים לעבודה במדינות מתפתחות – אולי גם זה ראוי לפוסט משלו. אני לא רואה בזה יותר מוסר מאשר בנסיון מתמיד ולא מתפשר למתן הטיפול הטוב ביותר שאני יכול לתת לחולה שעומד מולי, למשפחות ולקהילות אותן אני משרת. אז כן. הרבה יותר נדיר, ואולי יותר "מוסרי" לשרת בעולם השלישי, אבל אני חושב שאין כל פגם מוסרי בשירות בישראל. ברוב המקומות הללו אין אפשרות טובה לגדל משפחה, ולשמחתי, בחרתי בהקמת משפחה, גידול ילדים, ולשם כך כולנו עושים פשרות מסויימות. כל אחד כולל אתה יכול להשוות את חייו וערכם אל מול דוגמאות כמו גנדי או אמא תרזה. רובנו חיים חיים מוסריים וטובים, בלי להיות צדיקים גמורים, בלי להקריב את חיינו באופן מוחלט. זה לא הופך אותנו לאנשים לא טובים, רמאים, או, חמדנים. הפן החמישי של התשובה לנקודה זו – היחידה בה אני עובד שמשרתת חולי סרטן בלבד, נותנת שירות חשוב לחולים שנמצאים במצב קשה ומובילה מהפיכה בשירות האונקולוגי. אתה יכול להיות מוסרי וצודק וטוב בפינה שלך, וזה לא הופך אותך לטוב פחות בשום אופן.
3. החלק השלישי – של שרלטנות מול "מדעיות" – אם קראת את מה שכתבתי – אני מניח שראית שרוב הלימוד שעשיתי הוקדש ללימוד הבסיס המחקרי, והמדע של הרפואה המשלימה. התפקיד שלי הוא בדיוק זה. לברור עבור המטופלים שלי את התבן מן המוץ. לדעת מה יכול לעבוד למטופלים במחלתם, ואולי חשוב יותר מזה, מיהם המטפלים האמינים הטובים והאחראיים בכדי להפנותם. במובן זה הרפואה האינטגרטיבית היא תנועה מאוד שמרנית, ומנצלת גוף מחקר הולך וגדל של חקר השיטות של הרפואה המשלימה. אני מאמין שהדור שלי – זה שיצור את האינטגרציה, הוא זה שישלב שיטות מוכחות וטובות אל הרפואה המערבית.
שוב, אני מודה לך על התגובה. אסי
תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 18 בנובמבר 2009 | בשעה: 7:36
האמת שלא לגמרי הבנתי איך זה מתפקד כמקצוע רפואה עצמאי, כי מדבריך אני מבינה שמדובר בהתמחות נוספת, מעמיקה מאוד, ברפואה כללית בעיקר אבחונית, הכוללת גם לשיטות אלטרנאיביות
בהצלחה רבה, ואם רופאים אז רק רופאים כמוך!
תגובה מאת: מירה | פורסם ביום: 18 בנובמבר 2009 | בשעה: 8:10
צודקת לגמרי בשבילי זה המשך ישיר של רפואת המשחה, וגם בארה"ב התחום מתפתח בשלב זה כסוג של "התמחות על" של רפואת משפחה / רפואה פנימית / רפואת ילדים / רפואת נשים וכדומה.
אני דרך אגב לא מכיר כמעט מקצועות רפואה עצמאיים. כולנו תלויים בחברינו ובבעלי מקצוע אחרים מסביב.
תודה.
תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 18 בנובמבר 2009 | בשעה: 8:51
אני רוצה לקבוע תור
תגובה מאת: לובובסקי | פורסם ביום: 18 בנובמבר 2009 | בשעה: 9:47
והמון הצלחה!
נשמע מעניין מאוד ואנושי. מתאים לך מאוד, מההיכרות האינטרנטית הקצרה שלי איתך. שמחה בשבילך שמצאת את הדרך.
תגובה מאת: ימימה | פורסם ביום: 18 בנובמבר 2009 | בשעה: 10:05
אני מצרה על כך שלרופאים אין בדרך כלל ידע בתחום הרפואה המשלימה ומשום כך גם לא הערכה כלפיה. הם לא יודעים להציע את מה שלא כתוב בספר התרופות שלהם. ולכן, פציינט שמבקש להיעזר ברפואה המשלימה במקום שלרפואה הקונבנציונלית אין מענה של ממש – או שהטיפול שהיא מציעה כרוך בתופעות לוואי רבות מדי – נאלץ לקבל עליו אחריות אישית רבה, לתמרן בעצמו בין המטפלים, ולא פעם גם לריב עם הרופא שלו.
אשמח לקרוא כאן עוד מניסיונך ותובנותיך.
בהצלחה!
תגובה מאת: קוראת | פורסם ביום: 18 בנובמבר 2009 | בשעה: 14:06
בארה"ב מתנהל בימים אלו מאבק סביב ההצעות של ברק אובמה להרחיב את מעגל המבוטחים בביטוח בריאות. למרות שאני תומך בהרחבה כזאת, אני חושב שיש בכך החמצה של הבעיות האמיתיות. המטרה צריכה להיות לא יותר רפואה עתירת טכנולוגיה שזמינה ליותר אנשים חולים, אלא יותר אנשים שאינם זקוקים לרפואה כזאת.
לרופא המשפחה הממוצע אין הרבה מה להציע בתחום של הרפואה המונעת. זה יהיה אפילו מוזר שאדם שאינו חולה יבקר אצל רופא ויבקש עצות על איך להישאר בריא. זהו לדעתי אחד הכשלים העיקריים ברפואה הקונבנציונאלית. וזה התחום שלחלק מהגישות האלטרנטיביות יש הרבה מה להציע. מקרוב אני מכיר את הרפואה האיור וודית שמתייחסת בצורה שונה לגמרי להגדרות של בריא וחולה ויש בה מגוון רחב של טיפולים מונעים. גישות כאלה של רפואה מונעת צריכות להיות בחזית הרפואה שאמורה להיות באמת מתקדמת.
תגובה מאת: הרצל | פורסם ביום: 18 בנובמבר 2009 | בשעה: 17:57
טוב, אני לא רוצה להטריד אותך יותר מדי, ולשכנע אני בטח לא אצליח, אבל אני חושב שיש מעט מאוד, מעט מדי אנשים מוסריים כמוך בתחום הרפואה, וחבל שאתה (לשיטתי) בעצם נוטש לחצאין את המקצוע בבחירה הזו שלך.
יש כל כך הרבה אפשרויות לשיפור אמיתי וממשי ומבוסס מדעית בתוחלת ובאיכות החיים של אנשים באמצעות הרפואה הקונבנציונלית, שכל רופא טוב שהוא גם אדם טוב יכול למצותן הרבה מעבר למה שהרופא הממוצע שהוא גם אדם ממוצע נוהג לעשות.
כן, זו עבודה סיזיפית, כן, היא לא מספקת ריגשית, כן, היא גם לא הכי משתלמת, אבל זה המקום, ואין מקום אחר, שבו מוכרעים חיים לשבט או לחסד.
ותסלח לי על הנימה הביקורתית, אבל זה רק בגלל שאני מדבר מהלב.
תגובה מאת: חיים | פורסם ביום: 18 בנובמבר 2009 | בשעה: 19:24
הרצל, קוראת, ימימה ולובוסקי – תודה על הברכות. אני מקווה שאצליח לעדכן כאן בתדירות סבירה בכדי לראות מה יוצא מכל זה.
חיים – אתה ממש לא מטריד, ואני אוהב את התגובות שלך והביקורת שלהן. אני מאמין במה שאני עושה, וחושב שהתרומה שלי כמוביל ומחולל שינוי ברפואה יכולה להיות חשובה יותר עבור אנשים רבים, מאשר עבודה כרופא משפחה בלבד – עליה אני לא מוותר.
בכל מקרה, אני ממש לא דוחה את הרפואה הקונוונציונלית. אני מגיע ממנה, בשר מבשרה, ומאמין ביכולתה.
אני גם מאמין בהרחבה שלה, בפתיחות מחשבתית, וגמישות שיאפשרו להפול אותה לטובה הרבה יותר מהיום.
אם הרפואה האינטגרטיבית תצליח להוביל את הרפואה בחזרה לעקרונותיה – דייני.
אוטונומיה של המטופל, עשיית טוב, המנעות מעשיית רע, וצדק – אלו העקרונות שעומדים בבסיס הרפואה. בכל מקום.
אני חושב שאני משרת אותם באופן מלא, בטח לא נוטש.
אסי
תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 18 בנובמבר 2009 | בשעה: 20:28
נשמע כמו צעדים ראשונים אל העתיד…
שיהיה בהצלחה!
תגובה מאת: עומר | פורסם ביום: 19 בנובמבר 2009 | בשעה: 21:14
כמי שעבד באבטחת בית חולים במשך כמעט 5 שנים, אני מבין מאוד על מה אתה מדבר. מבחינת הרופאים, רובם ככולם, הפציינטים הם רק באמפר בדרך לפציינטים שאחריהם בתור. היחס כמובן בהתאם.
כל הכבוד אסי!
תגובה מאת: יואב לוי | פורסם ביום: 21 בנובמבר 2009 | בשעה: 15:15
אסי או דר' סיקורל או דר' אסי שלום
במקרה נכנסתי לאתר ומצאתי את הרשימה, ושמחתי לקרוא בצורה אקדמית יותר את מה שאני מכירה מהיומיום של להיות מטופלת במרפאה שלך. אנחנו זכינו לרופא נפלא. למדנו להעריך חוות דעת של רופא, שכל כך התרחקתי מזה לפני שהכרנו אותך. ישר כח, ונספוג את העדרויותיך באהבה, אם אלה הדברים שאתה עושה כשאתה לא איתנו.
תגובה מאת: שירה | פורסם ביום: 14 בינואר 2010 | בשעה: 23:57
בהצלחה והמון ברכות…
תגובה מאת: דינה ראלט | פורסם ביום: 31 בינואר 2010 | בשעה: 7:28
שלום דר' סיקורל :).
מה דעתך על השימוש בכלים של הרפואה האינטגרטיבית במחלקה הכירורגית? גם בהקשר של הפוסט שלך על אהבה וחמלה – למשל, אני חושבת שהטיפול הפוסט-ניתוחי יכול להיעזר בקצת חמלה ובגישה אינטגרטיבית שמגייסת את החולה וסביבתו לתהליך הריפוי. אני מנסה לחשוב האם זאת גישה שניתן לשלב כחלק מהתמחות במקצוע כירורגי. אולי אחרי ההתמחות…
אשמח אם תמשיך לעדכן אם ואיך אתה מצליח לשלב את הגישה האינטגרטיבית בעבודת היומיום שלך, ואיך היית רואה אותה משתלבת גם במקומות אחרים במערכת הרפואית.
תגובה מאת: חן | פורסם ביום: 19 באוקטובר 2014 | בשעה: 18:15