דיקטטורה פקידותית
כמה מחשבות בעקבות מאמרה של תמר גוזנסקי על מתן בית החולים וולפסון במתנה לחברה מסחרית.
מחקרים מראים שיש הסכמה רחבה בחברה הישראלית בדבר חשיבות קיומה של מערכת בריאות ציבורית טובה, מתפקדת ויעילה. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע את קיומה של מערכת שוויונית, ממומנת ציבורית, ללא הבדל הכנסה או מצב בריאות.
באוצר חושבים אחרת. באוצר וגרורת האוצר – משרד הבריאות (התלוי במשרד האוצר תלות מוחלטת) הפקידים חושבים שהם יכולים להוציא את האידאולוגיה הנאו ליברלית שלהם מן הכוח אל הפועל בלי לשאול אף אחד.
בצעדים זוחלים ובניגוד לדמוקרטיה הישראלית, בהתעלמות מוחלטת מרוחו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק זכויות החולה, הם משתמשים בכל כלי כדי לשתק את המערכת הציבורית, ובכדי לחזק מערכת פרטית מקבילה. כל זאת כדי שיום אחד בעתיד אפשר יהיה להגיד שמערכת הבריאות החבוטה לא עושה את תפקידה ולכן המדינה צריכה לוותר על מחוייבותה לבריאות אזרחיה – ולוותר על כל ההתעסקות המיותרת הזו בבריאות.
הם לא מוסיפים תקנים, הם מצמצמים בציבורי, ובמקביל מאפשרים הקמה של עוד ועוד בתי חולים פרטיים שגונבים את החולים הקלים, הרווחיים מהמערכת הציבורית ומשאירים בתוכה רק את החולים הקשים, היקרים, העניים.
בית חולים ציבוריים – כזה שבנו אבותינו, כזה שכספי המיסים שלנו שילמו את הקמתו, יעבור בקרוב לידיים פרטיות. בית החולים וולפסון עתיד יעבור לינוהול חברה פרטית שמקבלת את בית החולים – הרכוש שלנו, בחצי חינם, ויותר מכך, עם הבטחת רווח. כלומר אם אם לא ירוויחו מספיק כספי המיסים שלנו יפצו את משכורות העתק של המנהלים.
סיבה חשובה למהלך – בעזרתו נפטרת המדינה מעוד וועד עובדים מגובש. כך, החברה הפרטית יכולה לפגוע בתנאיהם של העובדים והמדינה לא אחראית.
מצבה העגום של מערכת הבריאות האמריקאית – הוא דוגמא מצויינת למדינה שהכניסה את הסקטור העסקי לסקטור הבריאות. מנגנונים מנופחים, משכורות עתק, הכל יש שם, רק לא בריאות. מערכות הבריאות הטובות ביותר הן הציבוריות ביותר. בקובה – תוצאות הבריאות הלאומית טובות כמו בארצות הברית ויותר. בארצות הברית האזרחים והמדינה מוציאים כמעט 15% מהתוצר הלאומי הגולמי עבור מערכת בריאות שנמצאת אי שם בתחתית הסולם של העולם המפותח. כמעט 50 מיליון איש נמצאים שם ללא ביטוח רפואי. זה העתיד שלנו. האם אנחנו מעוניינים בעתיד הזה?
אולי חשוב מכך, האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב? הרי לא משנה במה נבחר בבחירות, הפקידים עושים מה שבא להם. בלי חשבון עם שר "חברתי", ועם שר "ליברל" ועם שר מש"ס, או ממפלגת הגימלאים. בעניינים החשובים באמת אין משמעות לדמוקרטיה. יש כאן פשוט פקידוקרטיה.
הגיע הזמן שהפוליטיקאים – נבחרי העם יקחו את מוסרות השלטון בחזרה לידיהם, ויגרמו לאצולת הפקידות להיכנע לרצון העם – הבוס, זה שמשלם את המשכורת שלהם לפני שהם קופצים לעבוד באיזה בנק במשכורת עתק.
הגיע הזמן שיוגדרו קווים אדומים. שירותי בריאות, כמו צבא, כמו מים, כמו משטרה, הם שירותי בסיס שמהווים זכות חוקית של אזרחי ישראל, ולא נדבה של המדינה לאזרחיה. במדינה חולה הצמיחה עוצרת. וגם אם זה לא כלכלי, בשביל זה יש מדינה. לטפל בסוגיות שהשוק לא מצליח לטפל בהן ביעילות.
בוא נעלה כפעולת תגמול הצעה להפריט את משרד האוצר על כל פקידיו. ממילא הם משרתים רק את ההון הפרטי. אז שיתחילו כעובדי קבלן ויחושו על בשרם מה פירוש שכר נמוך, המשולם באחור, כמעט ללא תנאים סוציאליים, פיטורים כעבור 9 חודשים, הצורך לעמוד בתור בשרות התעסוקה ובביטוח הלאומי. כיום קל להם מדי – המשכורת משולמת כל אחד בחודש, התנאים הסוציאליים מובטחים והם יכולים לרקום קשרים ולהכין את הקריירה הבאה בשוק הפרטי.
תגובה מאת: דני בלוך | פורסם ביום: 6 באוקטובר 2007 | בשעה: 9:05
אתה כותב:
האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב?
ואז אתה כותב:
הגיע הזמן שהפוליטיקאים – נבחרי העם יקחו את מוסרות השלטון בחזרה לידיהם
תפקידך כאזרח הוא בדיוק ללחוץ על הפוליטיקאים לעשות כרצונך.
תגובה מאת: איתי | פורסם ביום: 6 באוקטובר 2007 | בשעה: 9:35
באוסטרליה, בדיוק השבוע סיפר לי ישראלי שחזר משהות של מספר שנים שם, המצב דומה למה שאתה מתאר כהשתלשלות הצפוייה של העניינים כאן, אלא ששם זה כבר בשלב מתקדם יותר.
הוא מספר על בתי חולים ממשלתיים עלובים, מועטים ביותר, אנשים שם ממתינים שעות בחדר המיון, גם עם פציעות קשות. אנשי ביטחון מעיפים בברוטליות אנשים מחדר המיון אם העזו להביע התמרמרות בקול, כך שפצועים יושבים מפוחדים וממתינים בשקט.
כל זאת תוצאה של "ייבוש" זוחל של מערכת הבריאות הציבורית שם.
במקביל פורחים בתי חולים פרטיים, אלא מה? הם אינם פותחים חדרי מיון (לא משתלם), לכן אם אתה נזקק לחדר מיון עליך להגיע לחדר המיון בבית החולים הממשלתי כזה המתואר למעלה.
המצחיק הוא, שהוא ומשפחתו שבו לישראל, מזועזעים בעקבות חוויה מחרידה שעברו בחדר מיון כזה (כנראה שגם מסיבות נוספות) מהללים את המצב כאן.
תגובה מאת: אורה | פורסם ביום: 6 באוקטובר 2007 | בשעה: 9:41
אני שואל שאלה רטורית – ולא מאמין שניתן לשנות משהו. מאחר והפוליטיקאים הם רק חזות של דמוקרטיה שמכסה דיקטטורה עמוקה יותר – לא משנה כמה נלחץ, ומה נעשה הם לא יכולים לעשות כלום מאחר והם לא באמת מחזיקים בכוח. הם גם לא תלויים בקול שלנו.
הפוסט הזה הוא "התפלקות" חד פעמית – מיד חוזר לייאוש הקיומי ולפינה הקטנה שלי.
ששששששששש
תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 6 באוקטובר 2007 | בשעה: 10:35
מדברים בזכות חשיבות איכות שריותי הרפואה, הם נשמעים בדיוק כמו מורים המדברים בזכות חשיבות החינוך לילדי ישראל. בשני המקרים ברור לקורא האינטליגנטי שהדבר המעניין אותם הוא תלוש השכר שלהם, הא ותו לא.
את מערכת הבריאות לעומת זאת אפשר דווקא לשפר לא ע"י הפרטה אלא ע"י הלאמתה בד בבד עם קיצוץ מאסיבי הן במשכורות הרופאים והן במס הבריאות, כך שהאזרח הקטן (זה שמרוויח הרבה פחות מ-5000 ש"ח בחודש, השכר החציוני בקרב כח העבודה המהווה מיעוט האוכלוסייה) ולא הרופא הגדול (שמרוויח אי שם בין 10 ל-20 אלף) ירוויח.
ישראל היא מהמדינות בעלות שיעור הרופאים הגבוה בעולם, כך שלא יקרה שום אסון אם כמה מהם יעדיפו להגר לארצות הברית בחיפוש אחר החלום האמריקאי, בדיוק כשם שעושים הרופאים המצויינים של קובה, שמרוויחים כמובן גרושים בהשוואה לרופאי ישראל.
מכוון שהכשרת רופא עולה הרבה פחות למשק ממשכורתו בשנים שלאחר מכן, ההיגיון הכלכלי מחייב להעדיף להכשיר יותר רופאים חדשים על חשבון שכרם של הרופאים הקיימים, מה שיצמצם את כושר המיקוח שלהם מול כיסו של האזרח הקטן, שכאמור, הפרוטה אינה מצויה בו.
תגובה מאת: יוסי | פורסם ביום: 12 באוקטובר 2007 | בשעה: 21:38
כמה לדעתך עולה הכשרת רופא?
מדוע לדעתך יש יותר מדי רופאים בארץ?
העלייה המסיבית מברית המועצות לשעבר נעצרה, והיום חסרים יותר ויותר רופאים. בינתיים במקומות הפחות רצויים, והפחות פופולאריים אבל בקרוב בכל מקום. תוך כעשור יהיו חסרים רופאים כמעט בכל תחום.
ואז – השכר הגבוה לשיטתך לא יראה גבוה כל כך.
להכשיר רופא לוקח 15 שנה. ואז הוא עובד כעשרים וחמש שנה. הכשרת רופאים אינה אופציה יעילה בשום דרך כדי להוריד מחירים או משכורות.
ההיגיון הכלכלי מחייב להכשיר מספיק רופאים. לא יותר ולא פחות, ובארצנו תמיד סמכו על רופאים שהוכשרו במדינות אחרות ועלו לארץ מאוחר יותר.
עכשיו מתחילים לדבר על בית ספר נוסף לרפואה בגליל – והרופאים שלו אולי יתחילו לתת תפוקה בעוד 20 שנה.
לא ברור לי מאיפה מגיע המידע שלך בנוגע למשכורת, אבל אני מזמין אותך להסתכל על התלוש שלי, ולהתחשב בשנות הלימודים, בשעות העבוד ובאחריות שאני מחזיק – ולחשוב אם זה מתאים או לא.
לא ברור לי איפה ברשימה דיברתי על משכורות הרופאים. אבל מה זה חשוב – אתה יכול להרצות את משנתך בלי קשר למה שאמרתי. זה בסדר.
כאשר מוכרים בית חולים מי שסובל מההפרטה הם החולים והעובדים האחרים – סיעוד, משק, ופרא רפואי. הם ימשיכו לקבל משכורות רעב רק שכעת יקבלו קצת פחות. הרופאים – להם יש אופציות אחרות כמו שאמרת.
תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 12 באוקטובר 2007 | בשעה: 22:45
יש לי הרבה מה להגיב, אבל אני מרגיש שאתה קצת כועס ואיני רוצה להרגיש כמסיג גבול בביתך הפרטי, אז אם אתה רוצה שאגיב – רק תגיד.
תגובה מאת: יוסי | פורסם ביום: 16 באוקטובר 2007 | בשעה: 8:16
מה פתאום כועס?
בדיוק בשביל דיונים כאלה פתחתי את הבלוג – כל עוד שזה ברוח טובה – אשמח לשמוע כל דבר
תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 16 באוקטובר 2007 | בשעה: 16:41
במצב הנוכחי משכורתו של רופא משפחה מבוססת על מספר הפציינטים שלו, והיא כאמור גבוהה בהרבה מהשכר החציוני במשק (כ-5000 ש"ח). כמובן שעל פי חוקי הכלכלה, אם השוק יוצף בהמוני רופאים ומספרם יוכפל ויושלש, הרי שיהיו לרופא המשפחה הממוצע הרבה פחות פציינטים ומשכורתו תפחת. כי מספר החולים ותקבולי מס בריאות לא יגדלו.
במצב דברים שכזה, עפ"י חוקי היצע וביקוש, עלות שירותיו של רופא תפחת ומכאן שההוצאה הלאומית על בריאות תפחת (הביקוש לא יגדל כי גם היום המחיר לאזרח לביקור הוא סמלי), נטל המס על האזרח הקטן יפחת והכנסתו הפנויה והנמוכה (כזכור, השכר החציוני במשק הוא 5000 ש"ח) תגדל בהתאם, ולעניים ירווח.
איך משיגים עוד רופאים? אין שום בעיה, ישנו ביקוש רב בקרב הציבור למקצוע הרפואה, לא רק בגלל השכר הגבוה. אני לא חושב שהכשרת רופא עולה כ"כ הרבה. היא נארכת 7 שנים, מתוכן 6 הן בסה"כ שנות לימוד עיוני ככל המקצועות באונ' שעלותן דומה. מיותר לציין שהסטאז'ר והמתמחה לא רק שלא עולה אלא להפך, תמורת משכורת רעב הוא מבצע למעשה את עיקר העבודה במקום ההכשרה, עבודה ששווה הרבה יותר ממשכורתו העלובה.
בקיצור, הפתרון פשוט – לאפשר לכל המכללות, ציבוריות כפרטיות, ללמד רפואה בתנאי קבלה נמוכים בהרבה על סמך הרצאות של רופאים מומחים או בעלי Ph.d. אפשר להתחיל במכללות הפרטיות, על חשבון הסטודנטים. סטאז' והתמחרות כאמור אפשר לעשות בכל מקום ועלותם שלילית.
תגובה מאת: יוסי | פורסם ביום: 18 באוקטובר 2007 | בשעה: 2:47
יש טעות בסיסית במה שאתה אומר מאחר ומדובר במערכת ציבורית – ולא בשוק חפשי. כמות החולים לכל רופא משפחה נקבעת על פי תקינה ממלכתית ולא על פי כוחות השוק או מספר הרופאים בארץ.
טעות בסיסית שנייה היא עלות לימודית הרפואה. עלות לימודי הרפואה בארץ מסובסדת על ידי המדינה אבל ללמד רפואה עולה המון המון כסף. בבית הספר בו אני מלמד לומדים סטודנטים אמריקאים ליודים מקבילים ומשלמים עשרות אלפי דולרים עבור לימודיהם.
כדי ללמד רופאים צריך אתרים ללמד אותם – אתרים אלו הם בעיקר בתי החולים וכל בתי החולים מלמדים סטודנטים כל הזמן. במקביל, רוב הרופאים – כולנו כמעט מלמדים רפואה בחינם. אנחנו לא מקבלים כמעט תשלום עבור ההוראה, ואם יתחילו לגלם את ההוראה במשכורת, או, ללמד יותר סטודנטים אני מניח שזו תהיה תוספת שתגדיל את משכורתם של הרופאים במקום להקטין אותה.
בנושא שכר הרופאים, אינני מבין מדוע אתה לוקח את השכר החציוני במשק והופך אותו לאמת מידה בנוגע למקצוע שההכשרה אליו היא 15 שנה, דורשת לימודים אקדמיים ומקצועיים ברמה גבוהה.
ההשוואה צריכה להיות לשכר חציוני של בעלי מקצועות חפשיים וכאן רופאים ממש לא נמצאים במצב טוב. כל אחד מאיתנו הרופאים – בוודאי אלו שלמדו בארץ מסוגל היה לעבוד בשכר הרבה יותר טוב במקצועות אחרים.
בהתחשב במצב היום – גם אם יוקמו עוד ארבעה בתי ספר לרפואה, ויוכפל מספר הרופאים הבוגרים – עדיין בעוד 10-15 שנה כשיצאו כרופאים מומחים אל שוק העבודה – עדיין יהיה חסר ברופאים, כך, שבהחלט אני מסכים שצריך להוסיף סטודנטים לרפואה, אבל, בהתחשב בעלות ההכשרה, ובתנאים הפיזיים שהכשרה כזו דורשת – תשתית בית חולים ותשתית הוראתית כבדה בכוח אדם, קשה לי להאמין שיתווספו באמת רופאים חדשים לשוק ולכן זהו דיון תיאורטי.
עוד דבר, אינני בטוח שדחיקת שכר הרופאים למטה תוביל לשיפור כלשהוא במערכת הבריאות, או, בבריאות האנשים. היא פשוט תרחיק אנשים מוכשרים מהמקצוע – שיכולים להרוויח יותר במקצועות אחרים, ותכניס פנימה אנשים אחרים עם רמת מחוייבות אחרת, משהו כמו שאנו רואים במערכת החינוך.
תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 19 באוקטובר 2007 | בשעה: 3:06
ודאי שמשק הבריאות בישראל הוא משק מתוכנן, ואנחנו דנים בתכנון הראוי, כמדומני, שאחת האפשרויות היא כמובן לוותר על התכנון בצורה חלקית יותר או פחות.
אתה אומר שללמד רפואה עולה המון כסף, אבל לא ברור על סמך מה הדברים נסמכים. אני מאמין למחיר הלומדים מחו"ל שאתה מספר עליו אבל אין הדבר מעיד בהכרח על עלות הלימודים האמיתית אלא על רווח רב הנעשה על חשבונם, אולי.
ספק רב אם כל הישראלים הלומדים ברומניה ובהונגריה משלמים רבבות דולרים בשנה על לימודיהם, כך שעלות הלימודים אינה גבוהה. מה גם שאתה עצמך מספר שהמורים לא מקבלים כמעט תשלום על ההוראה, אז איפה כאן העלות?
כמו שאמרתי, עלות הלימודים העיוניים של סטודנט לרפואה אינה שונה מעלות לימודי סטודנט בביולוגיה, שאפשר ללמוד כבר היום במכללות פרטיות במחיר נמוך הרבה יותר מעשרות אלפי דולרים בשנה.
לגבי הסטאז', אין ספק שבמציאות היום בשביל לקבל רשיון רופא צריך לעשות סטאז' בבית חולים, אבל לא מדובר בגזירה משמים אלא בהחלטה של הרופאים הבכירים במדינה שעומדים מאחוריה שיקולים שונים ומשונים, כצורך שלהם ושל חבריהם מנהלי המחלוקות בעבדים טריים שיאפשרו להם לצאת הביתה או הקליניקה בצהריים.
אני לא רואה שום סיבה שרופה משפחה טיפוסי שעבר כ-5 שנות התמחות במרפאות בקהילה, יצטרך בהכרח את הסטאז' בביה"ח קודם לכן, ממילא עד תום התמחותו הוא כבר ישכח את המראות משם. ואלה, כמובן, רוב הרופאים. זה גם לא מדויק למיטב ידיעתי שאין מקומות פנויים לסטאז'רים בבתי החולים, ידוע למשל שביוספטל יש חוסר.
וכמובן, ההגדרה מהו "תקן רופא" (לא מבחינת שכר אלא מבחינת הצורך הרפואי) היא הגדרה 'רפואית' סובייקטיבית, זה לא שיש עודף רופאים בבתי החולים עד שאיש לא יזדקק לעוד זוג ידיים ועיניים בבית החולים, זו בסה"כ הגדרה שרירותית של הצורך הרפואי, ששוב, היא בעלת השלכות כלכליות על קובעיה.
מן הסתם יותר רופאים אומר גם יותר רופאים מוכשרים פחות, אבל לשמחתנו הציבור אינו כבול לרופאיו ויכול להחליפם, כך שבאופן טבעי השוק יאזן את עצמו, הביקוש לרופאים הטובים יותר יביא לכך שיהיו להם יותר פציינטים ויותר רווחים. כמובן שהמלה "טובים" היא במרכאות כי ישנן אינספור הגדרות שונות למהו "רופא טוב" וסטט' כמותית שתאפשר דירוג כלשהו – אין.
דבר נוסף לגבי השכר, אני משער שבטיולך האחרון בדרא"מ פגשת רופאים מוכשרים רבים שאינם מרוויחים הרבה, זכור לי שגם שיבחת את רופאי קובה שגם הם אינם מרוויחים הרבה. נקודה נוספת שחשוב לומר לגבי חישובי השכר היא שרוב הרופאים עובדים בחצי משרה ופחות, הרופא שלי עובד בממוצע כ-3 שעות בימים א' עד ה', כלומר אם נחשב שכר לפי שעה נדמה לי שנקבל ששכר הרופאים בעצם הרבה יותר גבוה מהשוואת השכר החודשי.
תגובה מאת: יוסי | פורסם ביום: 19 באוקטובר 2007 | בשעה: 6:07
אני לא מכיר רופא שעובד פחות ממשרה. אני מכיר רופאים שמסיימים את משרתם הרגילה ואז עוברים לעבוד בצורה עצמאית גם בקופת החולים. חלקם עובדים משרה מלאה בבית החולים קודם וחלקם בקהילה קודם. אם משהו, אי אפשר לאמר שרופאים הם סקטור שעובד בחלקיות משרה. רופאים נאלצים עקב תגמול נמוך יחסית לעבוד שעות ארוכות – וזה נכון לכל רופא בכל שלב כולל הבכירים ביותר.
לידיעתך – עבודה בבית החולים לסטודנטים לרפואה אינה רק בשנת הסטאג' אלא שלוש שנים בזמן הלימודים מועברות בבית החולים בלימודים קליניים. ולכך אין מקומות.
אני חושב שההבדל הבסיסי בין מה שאתה אומר לבין מה שאני אומר הוא שאתה טוען שרופאים מרוויחים הרבה כסף ואני טוען שהם מרוויחים הרבה פחות ממה שהיו יכולים – או ממה שהם צריכים לקבל בהתחשב בהשכלתם והכשרתם, באחריות ובשעות שהם עובדים.
קשה לי להאמין שנצליח להגיע להסכמה בנקודה זו שהיא הבסיס של כל הדיון כאן.
שנינו חושבים שצריך להוסיף רופאים ואני טוען שגם אם תוסיף אלפי רופאים למשק – לא תהיה הורדת שכר מאחר ובשנים הקרובות צפוי חסר גדול ברופאים.
סכום הכסף שמרוויח הרופא באקוודור או בישראל אינו הדבר החשוב. סכום הכסף שהוא מרוויח ורמת המחיה שהכסף מאפשר לו במדינה שלו היא החשוב ובאקוודור רופאים חיים הרבה יותר טוב ממה שהם חיים בישראל.
גם לומדי רומניה, איטליה, הונגריה משלמים סכומים גבוהים מאוד בשנה, יותר מעשרים אלף דולר לשנה.
אני מניח שהסכומים הללו מייצגים פחות או יותר את העלות האמיתית.
תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 19 באוקטובר 2007 | בשעה: 13:53
גם ההתמחות שלי כרופא משפחה – מועברת ברובה בבית החולים שהוא אתר הלמידה הרפואית במרכזי לרופאים שעובדים בקהילה ומחוצה לה.
תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 19 באוקטובר 2007 | בשעה: 13:55
הפער בין תפיסתו של יוסי, איש אינטילגנט (בלי ציניות) את המציאות בארצנו ובין החוויה היום-יומית שלך, כאיש רפואה…הנה עוד מטלה חינוכית לרופא המשפחה- חינוך קהל מטופליו לכלכלת בריאות…בהצלחה!
תגובה מאת: איתן | פורסם ביום: 29 באוקטובר 2007 | בשעה: 23:31