הדואר לא בא היום
מפריטים את הדואר. מפריטים אותו ודי.
מספיק, הרי לא ייתכן שיש שירות ממשלתי בו לא יגעו. בלתי אפשרי.
פותחים את השוק לתחרות. חברות מסחריות מתחרות בשירותי הדואר בערים הגדולות.
אמנם תחרות, אבל המדינה לא מאפשרת לדואר להוזיל את התעריפים. זו הסיבה שהדואר הנע הפסיק לנוע.
העובדים טענו שמדובר במדיניות מכוונת שתוביל להפסד מכוון של הדואר בתחרות מול חברות מסחריות, לירידה בהכנסות, ולפיטורי עובדים (מהסוג המאורגן עם התנאים). איזה יופי.
חנן כהן כתב היום על הנסיון שלו לשלוח דבר דואר לקיבוץ.
שלושה שבועות שבת אצלנו הדואר נע. כשהתחדש השירות – נחת לו ביום ראשון צו ירקרק שנשלח לפני כמעט חודש, ומיועד היה להתייצבות ליומיים אחר כך. חוצמזה, תשלום כביששש שחלף עבר ועכשיו יש קנס, ועוד המון דברים קטנים ומעצבנים כמו טסט לרכב ושאר ירקות.
ואולי חשוב יותר – תשובות הביופסיה, תשובות מיפויי הלב, בדיקות ה CT וכל מיני דברים אחרים לא חשובים לא הגיעו. נאלצנו להתחנן למשלוח תשובה בפקס, לדרג בין בדיקות חשובות יותר וחשובות פחות, או, פשוט לחכות.
שירות הדואר מקטין מרחקים ויוצר פחות פער בין פריפריה למרכז. אני מהמרחק יכול להזמין תעודת לידה, דו"ח מביטוח לאומי, ובעצם כל דבר בעזרת הדואר כמו כל אזרח במרכז.
הפרטה שלו – יוצרת בדיוק את ההפך.
אנחנו רגילים לדבר על קברניטי המדינה. לשמוע שהם מועלים. הם מושחתים. הם בחזית, הפנים, הם בחדרי החקירות.
קברניטי המדינה האמיתיים – פקידי האוצר מוגנים מכל רע. הם אתרוגים. בהם לא נוגעים עליהם לא שומעים אבל הם הם השליטים האמיתיים במדינה. הם אלו שמועלים. לא בכסף. הם מועלים באזרחים. בהסכמים החברתיים הבסיסיים. בשירותים שמדינה אמורה לספק לאזרחיה – פשוט כי כוחות השוק לא יספקו אותם לעולם.
המדינה אמורה לעגל את הפינות שהשוק לא יודע. קיום המדינה והשירותים שהיא מספקת כמו ביטחון, ושיטור וכן, גם דואר, מאפשר את הפעילות הכלכלית.
אז מפריטים את הדואר. ויחד איתו גם את בנק הדואר. התקווה האדומה היחידה שישנה לבנק אזרחי שלא שייך לאף משפחת הון. לא חלק ממונופול או דואפול. בנק בלי עמלות, בנק בלי אוברדרפט, בלי חובות.
אז מפריטים את הדואר ושולחים את כל העובדים האלו עם הפנסיה והתנאים לעזאזל ומביאים חברות אחרות. כאלו שמעסיקות עבדים, וקבלנים, ומכילות עלויות, ומוזילות.
אין מה לעשות. הבאת דבר דואר לפריפריה זה עסק יקר. הפרטה של הדואר תוביל לעצירת הדואר הנע.
ואני כמו טטלה עולה על מדים ונוסע ומבטל מרפאה, ונוסע על חשבוני לשרת את המדינה הזו שממשיכה למעול. למעול בי. אה, כן – לא מחזירים דלק או נסיעות ברכב פרטי למילואים. אבל מה לעשות? הייתי מוכרח לעבור במרפאה לסגור כמה עניינים חשובים לפני הנסיעה במהירות מטורפת למילואים? להגיע בתחבורה ציבורית אל מעבר לגדר ההפרדה? בטרמפים?
הפרטה זוחלת . זה נראה כבר כמו כוח טבע. כמו שיטפון או התפרצות הר געש או מזג אוויר. מצב טבעי.
אין כאן שום דבר טבעי. זו מדינה שפשוט מתנערת מכל מחוייבותיה כלפינו. מה שקרה בחזית ובעורף בזמן במלחמה שלא הוכרזה, מתרחש יום יום גם בלי שיש מלחמה. המדינה מתנערת. ואנחנו ממשיכים לשלם את המיסים. כאשר שלטון לא מקיים את ההסכמים הבסיסיים בינו לבין הנתינים מתרחשת לבסוף מהפכה שמשנה את חוקי המשחק. או שמי שיכול הולך למקומות טובים יותר.
דרך אגב, מישהו שמע על ההפרטה השקטה של שירותי הבריאות לתלמיד בבתי הספר?
הסיבה הרשמית היא – החלטת ממשלה שמונעת ממשרד הבריאות לקבל לעבודה אחיות חדשות במקום אלו שיוצאות לגמלאות. ברור. וזה שהשירותים האלו הם באחריותה של המדינה על פי חוק זה לא קשור. פשוט אין תקנים. זהו. אז מפריטים. חוק טבע.
שירותי הבריאות האלו הועברו לאגודה למען שירותי בריאות לציבור – שנראית כקבלן לכל דבר עם שם יפה. אבל מישהו שמע על מכרז? על משהו טוב שיוצא לאזרחים מההפרטה הזו?
כמה יפה, האחיות והרופאים שמשרתים בבתי הספר לא יהיו עובדי מדינה. הם יהיו עובדים של גוף כזה. אמורפי. הופס, נעלמו התקנים, ירדו ההוצאות. ולמה? מישהו חושב באמת למה עושים דברים כאלה? האם מתקיים דיון רציני ואמיתי לפני שמחריבים?
פקידי האוצר ניסו להעביר בחוק ההסדרים הפרטה של טיפות החלב. המהלך הזה נכשל עקב התנגדות ציבורית. לא נורא. הם מאגפים משמאל באמצעות שירותי הבריאות לתלמיד. תמיד יש עוד פינה. את ההפרטה הזו אי אפשר להפסיק.
איך ייתכן קבוצה קטנה של פקידים שולטת על החיים של כולנו, אנחנו שמשלמים את המשכורת שלהם עד לדקה לפני פרישתם בגיל 40 לצורך "לעשות לביתם" בסקטור הפרטי, בבנקים ובחברות הביטוח, באותן החברות עליהן הם פיקחו שנייה לפני שחצו את הקווים?
אני מניח שיש תענוג רב בכתיבה על דברים שאינם קשורים למציאות. על המצאת הפקס והe-mail אני מקווה שכבר שמעת, ואני לא זוכר מה אחוזי החדירה של האינטרנט בישראל אבל נדמה לי שיש מעט אנשים שאין להם שכן/אינטרנט קפה/חיבור בעבודה שבעזרתם יוכלו לגשת לדואר שלהם.
אני לא מצליח להזכר מתי קיבלתי דואר שאינו דרישה לתשלום או מכתב מעורך דין, וגם החברות המסחריות כמו סלכלום מעדיפות לא להשתמש בשירותי הצבי.
תגובה מאת: מרק ק. | פורסם ביום: 27 באפריל 2007 | בשעה: 7:06
שאלפיים שנה ה חלמו עליה ועוד כמאה שנה בנו אותה.
ביבי היה האידיאולוג של שוד נכסי המדינה, וחבורת המושחתים שהצליחו להשתחל לעמדות מפתח גונביחם מכל הבא ליד.
חייבים לצעוד בהמונינו לירושלים ולעצור את הגניבה.
תגובה מאת: נילי | פורסם ביום: 27 באפריל 2007 | בשעה: 8:39
ולכן המדינה אוסרת על הדואר להוזיל את התעריפים?!
תגובה מאת: ד.ט | פורסם ביום: 27 באפריל 2007 | בשעה: 10:43
מי שרוצה שהמדינה תמשיך לנהל את כל השרותים מקבל את מה שהוא מבקש והמדינה אכן מנהלת וקובעת את המחיר, אז על מה בדיוק התלונה?
תגובה מאת: מרק ק. | פורסם ביום: 27 באפריל 2007 | בשעה: 12:07
ומילים יותר מפורשות – המדינה לא צריכה לקבוע לרשות הדואר את המחיר בדיוק כמו שהיא לא צריכה לקבוע לבזק. אם יש חשש לפגיעה בתחרות וניצול כח של מונופול הגוף המתאים לטיפול בכך הוא הממונה על ההגבלים העסקיים ולא משרדי הממשלה.
תגובה מאת: מרק ק. | פורסם ביום: 27 באפריל 2007 | בשעה: 12:11
1. מרק – נכון שיכול להיות נחמד לכתוב על דברים שאינם קשורים למציאות. קיוותי שבאמצעות הדוגמאות שהעלתי של הפגיעה בי ובאנשים סביבי יבינו שלא מדובר בעניין מנותק מהמציאות או ארכאי. האם הדוגמאות הבאות לא מספיקות? צו מילואים שחיכה שלושה שבועוךת בדואר ונחת אצלי יומיים לפני ההתייצבות? עשרות אנשים שלא קיבלו חידוש רשיון נהיגה, חידוש רשיון רכב וכדומה? כל המטופלים שלי שלא קיבלו תשובות לבדיקות שביצעו כולל ביופסיות לסרטן שחיכו כי באופן חוקי לא ניתן לשלוח אותן בפקס או במייל? המטופלים שנאלצו ליסוע לב"ש כדי לקבל את התשובות של הבדיקות?
2. באותו נושא – ברור שכאשר יושבים במרכז ונמצאים בין אנשים שלכולם יש גישה לאינטרנט לפקס ולטלפון קל מאוד לשכוח את כל אלו שאינם מחוברים לאינטרנט, יותר מחמישים אחוז מהאוכלוסייה בישראל. זקנים, עניים, אנשים ללא ידע טכנולוגי – בקיצור החלשים. הם תלויים בדואר לתקשורת בסיסית ביותר. לאמר שהשירות הזה לא קשור למציאות הוא אבדן קשר עם המציאות מחוץ לתל אביב, מחוץ לערים, מחוץ לעולם של מעמד ביניים עירוני. האם אתה יודע שאצלנו הגיע האינטרנט המהיר רק לפני שנה?
3. הראייה שלי היא שהמדינה מעוניינת להוריד מעל גבה עובדים עם תנאים, ובאמצעות "הפרטה" היא בעצם מתנערת מהעובדים האלו שהשקיעו את חייהם במקום הזה – ולצורך העניין לא משנה אם מדובר בדואר, בבזק, או בבנקים. הפרטה הפכה למילה קדושה גם כשההפרטה לא פועלת לטובת האזרחים. ההתנערות מהעובדים ממשיכה את התהליך של התנערות המדינה מהעובדים שלה, והעברתם לידי חברות פרטיות. דרך זה חוסכים כסף היום אבל נשלם כולנו בגדול בעתיד כי נצטרך יחד לממן לכל העובדים בלי התנאים חיים בגיל הקשיש – כי היום המעסיק לא חוסך להם פנסייה.
4. המדינה לא קובעת תעריפים. המדינה גורמת באופן מכוון להרס של שירות טוב ובסיסי – שהיא מחוייבת לספק כדי להתנער ממנו בצורה קלה יותר.
תודה על התגובות, מעניין איתכם.
תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 27 באפריל 2007 | בשעה: 13:15
כמו שכתבת:איך ייתכן קבוצה קטנה של פקידים שולטת על החיים של כולנו, אנחנו שמשלמים את המשכורת שלהם עד לדקה לפני פרישתם בגיל 40 לצורך "לעשות לביתם" בסקטור הפרטי, בבנקים ובחברות הביטוח, באותן החברות עליהן הם פיקחו שנייה לפני שחצו את הקווים?
איך?
מכיוון שהעדר הישראלי מפוחד,מפורד,חסר חוט שדרה וכבוד עצמי.עבדים מודרנים.
הנה תגובה ברוח הדברים שלך, ששלחתי בעבר.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/771697.html#resp
תגובות:
9 ,28 ,29 ,30 אזרח.
ממה שאני קורא בבלוג שלך,אני מעריך אותך אישית.אבל אני חושב שאתה עדין מדי כאשר אתה מתייחס למה שקורה בחברה.הדברים לא יפתרו בדרך יפה ונקייה.רק בכוח.כי הכוח מבין רק כוח.ואין הממשלה ,כי אם כוח.הכוח של המעמדות השליטים.
Government is not reason. It is not eloquent. It is force. Like fire, it is a dangerous servant ,and a fearful master.
את הדברים האלה אמר מדינאי גדול.הנשיא הראשון של ארה"ב.George Washington.
רק בכוח תוכל לגרום לכוח האחר (הממשלה) להתייחס לרצונות שלך.
כמו שאמר אדם גדול זה.
If it had not been for the discontent of a few fellows who had not been satisfied with their conditions, you would still be living in caves. Intelligent discontent ,is the mainspring of civilization. Progress, is born of agitation. It is AGITATION, or STAGNATION.
Eugene Debs .
יוגין דבס הבין כמה דברים במאבקי עובדים.
תגובה מאת: אזרח. | פורסם ביום: 27 באפריל 2007 | בשעה: 15:12
גם אתה די חמוד
תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 27 באפריל 2007 | בשעה: 16:52