צ'ארלס וילן, מרצה לכלכלה באוניברסיטת שיקגו וכותב באקונומיסט נדהם כשראה שסטודנטים שונאים כלכלה, ואנשים אחרים פשוט פוחדים מהמקצוע או חושבים שכל העניין הכלכלי הזה קשור למגדל השן האקדמי ולא ליום יום של כולנו. מסיבה זו החליט לכתוב על כלכלה בלי מספרים או משוואות, להסביר את העקרונות ואת הממשק של העקרונות לחיים האמיתיים. התוצאה – הספר כלכלה עירומה. 

למדתי כלכלה במסגרת לימודי המנהל. התחושה היתה שאני משקיע בתודעת אויב. בלימוד השפה ומילות המפתח כדי לעמוד בצורה מכובדת בוויכוח מול הנחמיה שטרסלרים ושאר כוהני דת הקלקלה החפשית. התחום באמת מרתק. כלכלה נוגעת בכל מה שחשוב היום. שוויון ופערים, מיסים וקצבאות, מקנייה בשוק או בקניון ועד להחלטות חורצות גורלות בארגון הסחר העולמי.

בספר נסקרים העקרונות העיקריים של הכלכלה – מיקרו ומאקרו. המושגים מקבלים מקום משני לעומת הדגמה מוחשית של פעולם של העקרונות על חיי כולנו. היצע וביקוש, חיסכון מול בזבוז, גרעון, מדיניות מוניטארית ופיסקאלית, הכל מוסבר בצורה בהירה קולחת ומעניינת.

הסופר מנסה לכתוב בצורה מאוזנת, אבל לפעמים כמעט בלי שליטה מתגנבת לדיון הטפה דתית מבית המדרש של המונותאיזם הקפיטליסטי האמריקאי (ובעצם גם הישראלי). צמיחה בעיניו חשובה למרות שאינה מתחלקת באופן שווה. כלומר, אם כולנו יחד מייצרים יותר, עוגת הרווחים גדלה לכולם וכולם יוצאים נשכרים. אני לא מסכים עם הקביעה הזו. השנים האחרונות בישראל ובעולם כולו הראו שצמיחה לא זולגת למטה, אלא נעצרת אצל העשירים. העניים שעל גבם ובעבודתם נבנית הצמיחה נשארים מחוץ למשחק. העוגה גדלה גם על חשבונם של אנשים שעובדים הרבה יותר מאי פעם (פריון גבוה = 16 שעות עבודה יום במקום שמונה), ללא תגמול נוסף.

בתחום המAקרו – הספר  הופך ממש מעניין. איך ולמה קובעים שערי ריבית? מה תפקידו של הבנק המרכזי? והממשלה? למה אינפלציה גבוהה זה רע? ולמה אינפלציה נמוכה זה עוד יותר רע? למה המודלים בכלכלה עובדים נפלא אבל בחיים המודלים האלה לא תמיד טובים? כלכלה, כמדע חברתי איננה מדע מדוייק. הכלכלה עוסקת בתאוריות על סמך אירועים היסטוריים דרך נקודת המבט של הכלכלן, שמנסה לנבא מה יקרה בעתיד. זה לא תמיד עובד. העקרונות אולי נכונים, אבל כשמצרפים אליהם שיפוט ערכי – דתי כמעט זה לא ממש מדע אלא אמונה בבלתי נודע.

חלק מעניין מאוד בספר מדבר על שוק ההון ומסביר מהן מניות, אגרות חוב, ושאר מריעין בישין. השקעה זה טוב לכולם, אבל גם גרעון – אוברדרפט יכול להיות טוב אם הוא מחולל רווח בהמשך.

הדיון במחיר האמיתי של המוצרים שאנחנו מייצרים וצורכים יום יום חשוב ומעניין. היצרנים מייצרים, אנחנו משתמשים אבל לא משלמים על זיהום האוויר, על הזבל שנאגר כשאנחנו קונים חדש במקום לתקן ישן. איך אנחנו כחברה יכולים לגרום לבעלי ההון לשלם את העלות האמיתית של המוצרים שהם מוכרים לנו? אדם קונה האמר במקום פיאט פונטו. ההאמר מזהם, זולל דלק ומסכן את נהגי הפונטו הקטנות, נהג ההאמר והמפעל של הרכב לא משלמים לנהגי המכוניות הקטנות על הגברת הסיכון לחייהם בכביש, או, לסובלים מבצורת או הצפות עקב התוספת לאפקט החממה. אם היינו מתמחרים את כל זה הרבה אנשים היו קונים פונטו ולא רכב שטח.

קרן המטבע הבינלאומית, והבנק העולמי – שני מוסדות משוקצים לסוציאליסט הממוצע, מקבלים פרק שמסביר למה הוקמו הגופים האלה? איך הם פועלים? מי מרוויח מכל העניין? גם כאן נקודת המבט היא אמריקפיטליסטית, אבל, מפתיע לדעת שהגופים האלה הוקמו כדי לסייע למדינות החלשות. ואולי אולי יש משהו טוב בכל הרע הזה.

ספר חשוב קריא ובהיר לכל מי שרוצה לדעת קצת על כלכלה, אולי הכוח המשפיע ביותר על חיינו ועל חיי ילדינו.

השפה הכלכלית היא שפה זרה. בספר לומדים את מונחי המפתח של השפה, לשימוש עתידי בוויכוחים. לומדים גם כמה האמירות המוחלטות של פקידי האוצר שמוצגות כדברי אלוהים חיים, אינן כאלה ממש.

ארבעה כוכבים של תודעת אויב.