ארץ קסים – קסאם
ארץ הקסאמים של הנגב המערבי, טבע מעורב עם שטחים חקלאיים עצומים בקנה מידה ישראלי.
אם חיפשתם פריפריה, זה הכי קרוב שאפשר למצוא.
קיבוצים ומושבים, שדרות כמרכזון עירוני יחידי כמעט. ארץ קסים קסאם הזו מסמנת אח חילופי העונות. בסוף החורף הכלניות מאדימות ראשונות. הפרחים מותקפים במטיילים. בסתיו החצב מקדים לפרוח בארץ קסים קסאם. החצבים של אשתקד היו עצובים. הם התחבאו בים של גייסות בין חטיבה כחולה לאוגדה, בין מחסומים חד כיווניים על הכבישים ואנשים שפונו מבתיהם בנחישות ורגישות – הכיוון היה החוצה בלבד.
מהכביש רואים את פאתי עזה – גורדי שחקים, בתים, מעל לאדמה ומתחת – נחפרות מנהרות ארוכות.
בחורף נלחמו החקלאים האמיצים בשפעת העופות שרמסה את הלולים, העמידה שוב בריקדות על הכבישים. הרבה עצב השפיעה השפעת הזו.
אתמול בארץ קסים קסאם לא נראו גייסות. הרבה קסאמים נחתו בה בשנה החולפת ופצעו את רגבי האדמה ואת נפשותיהם של האנשים שהפכו לחזית בלי משים.
זה הסתיו עם הקסאם
החצב פורח שם ומבשר את בוא הסתו ואת תחילת סוף עונת המלחמות הגדולות. עכשיו נמשיך לחורף אפל של מלחמת שחיקה בעוקף עזה. מלחמת ההשרדות של המנהיגים תוביל את עונת החורף של המלחמות הקטנות, ואחריה – יפרחו שוב כלניות בארץ קסים קסאם.
החקלאים והתאילנדים ימשיכו למתוח יריעות על חממה, יפרסו קווי השקייה, יצרו חיים במקום המוזר הזה. ארץ קסים קסאם.
