פכים קטנים של מלחמה
בתוך ההרס הגדול, הדיכאון הלאומי, והקושי בתפקוד היומיומי הביאה המקוללה כמה זוטות נעימות. כמה דברים שיישארו מאחור ועליהם אספר לנכדי כמו שסבא סיפר על גנבת התרנגולת והמרדף אחריה קצת אחרי לטרון.
- פרוייקט הלו לבנון הלו ישראל של עמי בן בסט חשף את דרך התקשורת הזו בין אנשים, עוקפת ממשלות וצבאות, חוצת גבולות ומעוררת מחשבות. הבלוגים יכולים ליצור שינוי לפחות ברמה האישית – בהבנה טובה יותר של בני האדם מהצד השני, בהפחתה של היוהרה. לשיחות מעבר לקווים יכול להיות תפקיד גם בהחלמה והשלמה לאחר המלחמה. אני ממשיך לקרוא במיוחד את הבלוג הנפלא של ד"ר רמזי מבירות. תודה עמי!!
- בלוג המלחמה של YNET הוא בלוג משותף לרבים שסיפרו את קורותיהם. כל כך מעניין לקרוא את החוויה הקולקטיבית שנצרבת מתוך המון חוויות אישיות, במלחמה הזו ייכתב שיח אזרחים במקום שיח לוחמים של המלחמות הישנות.
- את הפנינה האמיתית קראתי שם היום. לילך בשן כותבת על אלוהי המלחמות שגר ממש ליד בפנטזיה בתוך מציאות מטורפת. תודה לילך על הטירוף השפוי.
- הפליטים האישיים שלי הלכו לבקר בצריף בן גוריון. בכלל, המקום שופץ ומרשים מאוד. תחושת המנהיגות החסרה היום מורגשת בכל פינה בצריף הצנוע מלא בספרים, ברהיטים הפשוטים, בנעלי הבית. בהשוואה למנהיגי העשור האחרון הנהנתנים, לובשי חליפות ורכבי השרד, הקשורים הטבורם להון הגדול הצריף הקטן הזה באמצע המדבר משמש תזכורת שאפשר גם אחרת. בהסתפקות במועט, בחיי שיתוף, בדאגה אמיתית לאזרחים. ציטטות של בן גוריון חרוטות על סלעים בקרקע בדרך לצריף. אחת מהן – "הנגב יהיה המקלט של מדינת ישראל" צימררה אותי ואת פליטי.
- התגייסות הפרטים בדרום למען הפרטים בצפון הראתה את הסולידריות ועצמת החברה שלנו. אנחנו חזקים מאוד. הנגב שלי מָלַא אורחים. כל חדר פנוי נתפס, כל אכסנייה התמלאה. התנועה בכבישים הריקים התגברה. אנשים ארחו, בישלו, עזרו, חייכו, חיבקו. ההתגייסות הפרטית הדגישה את התנערות הממשלה מאזרחיה בכיעורה. המלחמה לימדה כמה רחוק הלכנו כולנו בהפרטת האנושיות למען הכסף. מלחמה כמורת דרך.
* פכים קטנים – זוטות, דברים קלי ערך. אנקדוטות (מתוך רב מילים).
תודה אסי,
כמו תמיד כיף לקרא ולשמוע על מעשיך.
אנא ד"ש לזיו. בחור טוב זה.
תגובה מאת: עמי | פורסם ביום: 12 באוגוסט 2006 | בשעה: 13:24