שביתה
הסרט שביתה מתאר מאבק גבורה של קבוצת פועלים למען הזכות להתארגנות עובדים במקום העבודה.
מפעל שהיה שלנו פעם, הופרט ונמסר לידיו של מליונר חובק עולם ומקורב שלטון שמשתמש בעובדיו הקבועים כמכשירים. כל עובד – בודד. בחוזה אישי, בלי תנאים, בסכנת פיטורין מתמדת, בפחד. כל מי שמרים ראש – חוטף.
הפועלים מדברים בשקט על מים חמים במקלחת, על משמרת רגילה ולא כפולה לאחר לידה בבית. הם מתארגנים ויוצאים למאבק למען עצמם – ובעצם למען כולנו.
מדהים איך האנשים השקטים האלו, הנבוכים, החלשים כל כך הופכים למגן של כולנו מפני עבדות מודרנית. מדהים איך אדוני העבדים מנסים לרסקם. הם נמצאים בישראל האמיתית. זו של הנגב, של הפריפריה, גם זו של המרכז הנמוך. אנשים תלויים על בלימה במשך שנים. לאחר שסיימו להפיק רווחים ביעילות עבור האדונים הם מושלכים בעבור מודלים חדשים של עובדים. אם עומדים על זכויותיהם הם נזרקים, ודואגים מלמעלה שלא ימצאו מטה לחם לעולם.
העבדות המודרנית שכולנו מאפשרים מחלחלת מלמטה למעלה. כמו קיטור מבעבע. מרצים באוניברסיטה מפוטרים בכל שנה בלי לדעת את גורלם בשנה הבאה. עובדים "חזקים" בטכנולוגיה עילית, במפעלים המאורגנים נמצאים גם שם על תנאי. גם הם ימצאו עצמם בחוץ בבוא זמנם. היכולת של אזרחים לתכנן לעתיד, לחוש ביטחון בסיסי אפילו במזון שיוכלו לספק לילדם בעוד שנה נעלמה. כולם מפחדים.
אם לא מבינים מדוע אנשים לא קונים בתים, ממעטים בלקיחת משכנתאות והתחייבויות לטווח ארוך, ובעצם עצרו את המנגנון היציב והטוב ביותר של הצמיחה – הנדל"ן צריכים לחפש את התשובה בחוסר הביטחון התעסוקתי של כולנו.
לסרט עצמו סיפור מעניין. הפקתו מומנה בין השאר על ידי הערוץ הראשון. אותו ערוץ סרב להקרינו בגלל תמונת הסיום של הסרט. אריאל שרון מחייך שם יחד עם המיליונרים אריה גנגר בעל המפעל וסיריל קרן הזכור לטוב מפרשה אחרת. הערוץ הראשון דרש להוריד את התמונה ומשסרבו יוצרי הסרט לעשות זאת הסרט לא שודר.
היוצרים אסף סודרי ואמיר טאוזינגר החליטו לעשות מעשה. הם הסתובבו בארץ והקרינו את הסרט בהקרנות ציבוריות. גם לישובי הקט הגיעו יחד עם גיבורים מהסרט להקרנה ושיחה. בדיוק הייתי עסוק כרגיל בנסיון לרפא. סיפרו לי שהיה מדהים. אחד החברים ניגש ואמר שהוא מוכרח להראות את הסרט למשפחתו ועוד לחברים. אחד היוצרים שלף דיסק מהתיק. כך ראיתיו.
הסרט חזק. פוקח עיניים. קשה להישאר עיוור אחריו. אחריו ברור שהצמיחה הקדושה וההפרטה ירום הודה עובדות לטובת החזק. העשיר. המקורב. אחר כך עצוב.
אבל זה עוד לא סוף הסיפור של הסיפור על הסרט. הערוץ הראשון ניסה לעצור את ההקרנות הציבוריות. הוא איים בתביעה כי הוא בעל הבית של הסרט ולא ייתכן שיוצריו יקרינו אותו חפשי חפשי לפקוח את עיניו של העם ולצעוק שהמלך עירום. חלק מההקרנות בוטלו. אריאנה כתבה שהיוצרים הצליחו לשכנע את הערוץ העריץ להקרין את הסרט רק באיומי בג"ץ. קו ההגנה על תנאי האחרון שנשאר לאזרח.
הערוץ התקפל, אולי סייעה לקיפול העובדה שהמלך ירד מכסאו מזמן, שוכב לו בשקט ולא מאיים יותר על שום כיסא של אף מנהל בערוץ הזה שאמור להיות בכלל שלנו ולשרותנו.
אז הסרט שודר. אני מקווה שרבים ראו, כי לא סביר שיהיה שידור חוזר בקרוב.
הצפייה על אחריותכם. מי שרוצה לבלוע את הגלולה האדומה של המטריקס הישראלי יחפש את הסרט הזה בנרות ויתעורר ליקום האמיתי של כולנו. מי שרוצה להתעורר במיטה בלי כאב לב, יבלע את הגלולה הכחולה של הערוץ השני.
לילה טוב מירושלים.
