רק עוד תור אחד – מסע משפיות לאנרכיה נפלאה
ככה זה כשנגררים.
יותר משנה שלא ביליתי בלילות בעונג הנפלא הזה. תענוג יקר. הופך עולמות.
מאז תחילת שנות התשעים, כסטודנט, כסטאז'ר, כאדם חפשי, וכרופא פחות חפשי ויותר עצוב שיחקתי בכל הגרסאות של המשחק הזה. הרעיון פשוט. מפתחים ציוויליזציה מתקופת האבן ועד לימינו ועוד קצת. משחק אסטרטגיה מסוג אחר. בניגוד לרוב המשחקים שמתנהלים בזמן אמיתי, סדרת המשחקים הזו מתנהלת בתורות. עובדה זו פותחת בפני השחקן אפשרויות משחק רבות. הראשית שבהן היא אסטרטגיה ייחודית אהובה על שחקנים עם מצפון ושנואה על בני/נות זוגם. "רק עוד תור אחד ודי". רק עוד תור אחד בשעה תשע הופך לזחילה למיטה בארבע לפנות בוקר, וריקוד הזומבי במשך היום כולו. יותר מכך, שעות הבית עוברות במחול מסוכן מהחלפת חיתול לתור אחד נוסף. ובחזרה לפתוח מים במקלחת, ועוד לתור אחד נוסף.
כל המשחקים בסדרה היו טובים. זה הטוב שבהם. ברור היה שאחרי שנה של גמילה רק משחק בסדר גודל קולוסאלי כזה יכול להחזיר אותי לפינות האפלות הללו של החיים. ואיזה משחק. ויייי ויייייייייייי.
קודם כל פס קול. אדיר. גרפיקה אלגנטית. משחקיות מעניינת ומותחת. אין. הכל.
רק מה? בעיה קטנה. מסיום ההתקנה, הסרט של המשחק מגמגם. יותר מזה. אחת לשעה בערך, בום. המחשב נופל. מתרסק. מתאייד. עבודת בנייה של אביר או מטוס חמקן נמוגה. עוד פעם לפתוח, עוד פעם להתחיל משחק. אוףףףףףףף. לפעמים טוב שיש משחקים שלוקחים את המחשב אל הקצה ובחזרה. עושים איחוי דיסק. נכבה נדלק. מוריד עדכון למשחק. אפילו יותר גרוע מקודם. מכאן העניינים התחילו להתגלגל במהירות. הטכנאי פותח את הקופסא, וכרגיל בנגב המאובק, המאוורר סתום לגמרי. על הדרך כשמוציאים את המחשב ממחילתו, זו הזדמנות טובה לבצע ארכיאולוגיה ולהוציא כונן ZIP ענתיקה שלא השתמשנו בו שנתיים, לעשות גיבוי לקבצים ולתמונות, לעדכן כמה תכנות, לבדוק לווירוסים, רוגלות ומה לא…
משם השלב הבא היה סידור השולחן. הזזת המגרות, ניקוי אבק בן שנתיים ממעל ובמעמקים. אבק. אבק. חוטי חשמל. אוף אין מקום לזוז פה. נמאס מחדר העבודה הזה. טוב נו, לפרק שולחן אחד. לשים בצד. להזיז את השולחן הנותר. לסדר מחשב. עוד כבלים. עוד חשמל. ישששש עובד!! נמאס כבר מהמסך הזה. בקושי רואים. אולי נקנה מסך? אז זהו. קניתי. מחכה לשליח.
כולה רציתי משחק. קצת להרוג רעים, (וטובים לפעמים), להוציא אגרסיות, לרקוח מזימות נגד יקטרינה הגדולה מנהיגת הרוסים.
ומה עם המשחק? אז זהו. שלא נסגר יותר המחשב. אבל אין כוח יותר לשחק. זוחל למיטה. בחלום הכי טוב להיות מלך. הולך לפתח משחקים במיקרו מחשב הטוב ביותר. לא נייד מי יודע מה אבל גרפיקה וסאונד אדירים. הולך לחלום.
אין מה לאמור. אחלה משחק. על אחריותכם!!
לילה טוב.
אתה מדבר על האחרון של קומראד סיד?
אני מבין ששווה להזמין…
תגובה מאת: אסף שפריר | פורסם ביום: 25 בינואר 2006 | בשעה: 2:26
שאלונת…
אתה לא מרגיש שהגרסה החדשה של ציוויליזציה המשחק נהיה איך נומר… לילדים?
המשחק יותר מדי מאכיל את השחקן בכפית, מוביל אותו לשוקת
אין מספיק שליטה ובנייה עצמאית של החשקן
הכל עובר חלק מדי
זה כמו להסתכל על אימפריה נבנית, ולא בניית אימפריה
אתה לא מרגיש ככה?
תגובה מאת: ישענר זאף | פורסם ביום: 30 בינואר 2006 | בשעה: 20:54
אני מסכים בהחלט. במובנים מסויימים המשחק הזה הרבה יותר פשוט מקודמו. המשחק השלישי היה מורכב מאוד מבחינת ניהול הערים והמשחק החדש מאוד פשוט מבחינה זו. מצד שני, המשחק מאוד מהנה גם בצורה זו ואני מניח שמתאים ליותר אנשים דבר שהכריע כשיקול המסחרי ל המשחק. יש משהו גם בגרפיקה שנראה יותר ידידותי או ילדותי, בכל מקרה יש אמת למרות שהמשחק טוב בעיני מאוד.
תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 30 בינואר 2006 | בשעה: 20:58
אוהבים לכתוב? רוצים לשנות משהו? נמאס לכם לחוש בתור אזרחים סוג ב'? אתר חוצפה מציע לכם אפשרות נוחה לשנות משהו
תכתבו אליי מאמר במסמך וורד מצורף, בתוספת פרטים ותמונה ותהפכו לחלק מצוות הכותבים של אתר חוצפה
האתר חרט על דגלו את ביטוי מצוקות האזרח והוא זקוק לכם
שלכם בכבוד איליה
תגובה מאת: איליה כהן | פורסם ביום: 31 בינואר 2006 | בשעה: 20:44