לפני שנים ארוכות סבלה מטופלת אהובה שלי מכאבים בחזה בעת שהותה בירושלים ראש שמחתנו. אמבולנס הוזמן, המיון בבית החולים הירושלמי מיין, והיא הופנתה במהירות באבחנה של התקף לב לצנתור. עם צאתה מחדר הצינתורים פנה אליה פרופסור מכובד. שלום הוא אמר, אני פרופסור מכובד. מנתח לב. אשמח מאוד לנתח אותך במידה ותבחרי בי דרך השר"פ. מספר דקות מאוחר יותר פנה אליה פרופסור נכבד. שלום הוא אמר, אני פרופסור נכבד. אנתח אותך בשמחה במידה ותבחרי דווקא בי באמצעות השר"פ. ומה יקרה אם לא אבחר בך שאלה המטופלת? אינני יודע מי ינתח אותך ענה הנכבד. ייתכן שיהיה זה המתמחה בשנתו הראשונה, מי יודע? שני המפגשים האלו הגיעו לפני שהקרדיולוגים הספיקו בכלל לבשר למטופלת שמצאו מחלה בשלושת כלי הדם המובילים חמצן אל הלב, ושניתוח זו ההמלצה. המטופלת, סוציאליסטית, ללא ביטוח פרטי הלכה לניתוח "עממי". רגיל. במהלך האשפוז ולאחר הניתוח המוצלח היא חזרה זועמת. האחיות סיפרו לה שפרופסור נכבד ופרופסור מכובד מנתחים מעט מאוד מטופלים רגילים. האפשרות להגיע לתור אצלם במערכת הציבורית לא קיימת כמעט. פרטי בציבורי. ציבורי בפרטי.

הרפואה הפרטית בישראל היא פרזיט. פרזיט מסוכן למאכסן שלה – מערכת הבריאות הציבורית והחברה הישראלית.

פרזיטים – ברפואית מדוברת הם טפילים שחיים על מאכסן. אין להם קיום עצמאי מלא ללא מאכסן, והם ניזונים על המאכסן ומשאביו. עוד מאפיין חשוב של טפילים – הם גורמים לנזק למאכסן. ברוב המקרים הביולוגיה יוצרת איזון עדין בין הנזק שגורם הפרזיט לבין המאכסן כך שהמאכסן לא מתכלה לחלוטין, והפרזיט ממשיך לחגוג ולהתרבות על חשבונו לאורך זמן. דוגמאות מעולם הרפואה של טפילים -כינים, תולעי מעי, אמבה, טפיל המלריה ועוד.

מערכת הבריאות הציבורית והחברה הישראלית מאכסנים טפיל שכזה. בניגוד לאיזון העדין שנשמר כשהפרזיט מתפתח ביולוגית עם המאכסן לאורך דורות רבים, מערכת הבריאות הפרטית מחסלת לאט לאט וביסודיות את מערכת הבריאות הציבורית, ובו בזמן מוצצת את לשדה של המערכת עד כלות.

מערכת הבריאות הציבורית בישראל היא מערכת מצויינת. מקורה בהסכמה חברתית רחבה לדאגה לחלש ולחולה, בחמלה וחסד יהודי של ביקור חולים, וגמילות חסדים, יחד עם עקרונות סוציאליסטיים שעמדו בבסיס הקמת שירותי הבריאות בישראל במאה האחרונה. בשנים האחרונות היא מפורקת מנכסיה, מופרטת לעייפה, ומורעבת תקציבית במה שנראה כמו כוונת מכוון. כולם מרוויחים מההפרטה הזוחלת. מהפרזיט הגדל. הממשלה משלמת פחות מהעלות הכוללת של שירותי הבריאות, הרופאים מרוויחים יפה, תאגידים עסקיים מצאו מכרה זהב שגדל כל הזמן. והחולים? הם כבר ישלמו. כמה שצריך. תמיד.

כמעט חצי מעלות שירותי הבריאות יוצאים ישירות מכיסם של החולים. שיעור זה חסר תקדים בעולם המפותח. צריך לזכור. החולים מתקשים לרוב לעבוד, הם עניים, הם חולים. אין מס נורא יותר מעושק של החולים, אלה שאין להם ברירה.

הוועדה לבחינת הרפואה הציבורית בראש שרת הבריאות יעל גרמן תדון שוב בהכנסת שר"פ לכל בתי החולים הציבוריים. ההסתדרות הרפואית כנראה תומכת. בוועידת ההסתדרות הרפואית לפני מספר שנים ניסינו בכוחות דלים להביא הצעה לדיון לסדר היום. לפני שנתמוך בהחלת שר"פ על ישראל כולה בואו נבצע בדיקה. הוגנת. על השפעות השר"פ שמותר בירושלים על שירותי הבריאות בירושלים. לפני שמכשירים את השר"פ ראוי לבצע בדיקה מעמיקה של ערבוב הפרטי והציבורי.
וועדת מומחי הבריאות שלצד המחאה החברתית דנה במסמך מפורט על הערבוב המסוכן בין פרטי לציבורי. כדאי לקרוא את מה שהם כותבים.

בכדי להימנע מלשון הרע ופגיעה בסודיות רפואית – המקרים שאני מתאר הם גרסאות מעוותות ודמיוניות לחלוטין המבוססים באופן רופף על המציאות. הרופאים שאני מתאר והתאגידים – גם הם ספקולטיביים. מדע בדיוני כואב ומדמם שכזה.

עדכון 08/06/2013 בתחתית הפוסט מתחת לוידאו.

היום התפוצצתי.

אחרי שבועיים מטורפים בעבודה, שכללו תוספת של שתי מרפאות על אלה שלי כי בנגב אין מחליפים פיניתי שעתיים למעבר על ניירת. שעתיים שקטות, רק הניירת, המזגן, והדלת הסגורה. ארבעים חום בחוץ, ואני עובר על הקלסר של הניירת. מעלה מינון תרופה, כותב מכתבים, אישורים, משמן את המערכת לקידום התורים, בום. נפילת מתח. המחשב כבה, המזגן כבה. גנרטור הגיבוי נכנס לפעולה, נכבה מיד, החשמל חוזר. הרשימה שכתבתי במסמך נמחקה. חוזר שוב על הניירת. שוב נפילת מתח. שוב חוזר החשמל. בנפילה הרביעית המזגן שבק. התחיל להפריש אוויר חם, צמיגי, נוזלי כזה. בטעם נפט.

חם בחדר.

ביום חמישי הקודם עם המטופלת הראשונה נפל החשמל. דקות ארוכות, רשמתי את הביקור על נייר, הבטחתי למטופלת להוציא את ההפניות והמכתבים והזמנתי את המטופל השני. החשמל חזר באמצע התור. בינתיים נפל גם השרת כי האלפסק שלו לא עמד בהפסקה הארוכה. הצלחתי לפתוח את עמדת העבודה אבל לא להיכנס למערכת, כי השרת נפל. עוד נפילת מתח. לפני שבועיים הפסקה ארוכה ארוכה גרמה להתחממות במקרר ולהשמדת מלאי החיסונים שלנו.

חזרתי הביתה. פתחתי את המחשב. אחרי הפסקות חשמל חוזרות ונשנות קנינו שלושה מכשירי אל פסק למחשבים. הם מצפצפים עכשיו בכל פעם שאין חשמל ומודיעים בקול רם עם מבטא קוראני חזק – power off. באמצע היום, באמצע הלילה. מאז רכישת המכשירים גיליתי שלילות רבים מתאפיינים בנפילות מתח קצרות, אז לא צריך לקום מהמיטה כי הצפצוף נפסק, נפילות מתח ארוכות אז צריך לקום ולסגור את המכשירים. את האל פסק קנינו אחרי שמחשב אחרי מחשב, ספק, כונן קשיח ולוחות אם הלכו בדרך כל חשמל.

שנתיים בערך. הפסקות חשמל. בלילה, ביום, הקור הגדול, בחשכה, באמצע הקיץ. בקיץ שעבר, בשבת נפל החשמל בקהילה שומרת מסורת בה אני מטפל. באמצע התפרצות דיזינטריה. בקיץ. ילדים והורים שלשלו והקיאו, כמה התייבשו, החום עלה, תינוקת פרכסה. הנזק הכלכלי עצום, במפעלים, בחקלאות (חשבתם פעם מה ההשפעה של חצי יום בלי חשמל על טון עגבניות במחסן קירור?), ובשביזות הכללית.

התארגנו על גנרטורים. כמעט בכל מקום יש. הבעיה שהחשמל נופל ולוקחות כמה שניות עד שהגנרטור עולה. למחשבים, שרתים, מכונות במפעל, השניות האלה קריטיות. המחשב נכבה, המכונה מפסיקה פעולתה, הגנרטור נכנס לפעולה. אחר כך חוזר החשמל ושוב הגנרטור מפסיק פעולתו, נפילת מתח וחוזר חלילה.

שמענו המון תירוצים. קו מתח נפל, שנאים נגנבו, נוצר בוץ על הכבלים, עמוד נפל על עמוד. נזכרתי שבמשלחות הסיוע, בטיול להודו, במסעותי במדינות מתפתחות ראיתי גנרטור קטן ליד כל עסק ובניין, חשמל הפסיק יותר מהתחיל, והאמונה בשירותים הבסיסיים לאזרח כמו מים נקיים, חשמל זורם בסדירות ובריאות נעלמה. אנחנו בדרך. אנחנו כבר שם.

מהמועצה שלחו מכתב, ומתארגנים למאבק. היום, החום, שעות העבודה שהושחתו, והפגיעה בבריאות המטופלים שלי נמאסו. בדרך הביתה גם עף עלי ארבה מגעיל ונכנס לי לחולצה.

העלתי פוסט עצוב בדף הפייסבוק של חברת החשמל. ענו די מהר. –

אסי שלום, בעקבות פניות של לקוחות ביצעה חברת החשמל בדיקה מקצועית ומקיפה באזור. מהבדיקה עולה כי כמות ההפרעות בקווי החשמל באזור רמת-הנגב, ביחס לאורכם הכולל של הקווים – תואמת לממוצע ההפרעות בקווים במחוז הדרום ולקווי מתח בעלי מאפיינים דומים בכלל.
עם זאת, מנהלי מחוז הדרום בחברת החשמל נמצאים בקשר עם נציגי הישובים, תעשיינים ובעלי העסקים באזור וקשובים לפניות ומקדמים פתרונות לשיפור הנושא.
כמו כן, חברת החשמל מבצעת באופן שוטף עבודות לתחזוקה ופיתוח בקווי החשמל באזור זה – במטרה לשפרם ולשדרגם.

אני שמח על התגובה. היא היתה מהירה, רצינית, ולא מתחמקת. זה ראוי להערכה.

ייתכן שזה הממוצע בדרום – אם זה הממוצע בדרום כולו המשמעות היא שמצב שכולל נפילות מתח והפסקות חשמל ממושכות מספר פעמים בשבוע מקובל שם על מישהו בחברה הממשלתית. המונופול. אם זה הממוצע – משהו רע מאוד קורה שם. בלתי מתקבל על הדעת. אם זה הממוצע אני מבקש שיאשרו לנו להתנתק מהרשת ולהתחבר לחשמל סולארי עצמאי. זה אסור בחוק. אם זה הממוצע חברת החשמל מועלת בתפקידה.

חשמל זה משהו כמעט מובן מאליו במדינה מתקדמת. קשה להבין כמה הוא חיוני עד שהוא לא נעלם. בשנייה. יש לנו פנסי ראש בכל חדר, תאורת חירום בסלון, נרות וגפרורים זמינים כל הזמן. אנחנו שומרים כל הזמן את הקבצים כי מי יודע מה יהיה עוד שניה. התרגלנו לנגב. החצר האחורית. לא ממש נורא. עד שזה נוגע לבריאות של המטופלים שלי.

אני מציע שכל מי שחושב שהממוצע הזה סביר – ינותק אחת ליום יומיים מהזרם. שיקבל נפילות והתרוממות מתח ורוח עשרים פעם בשעתיים, ומכשירי חשמל תקולים. ויעבירו לכאן את הזרם שלהם.

נ.ב. חלקתי כאן כמה פעמים דברים בנוגע למצבו הרפואי של בני הצעיר. מצבו הרפואי מזכה אותנו בהנחה בתשלום החשמל. האחראי על החשמל בקיבוץ ניסה לבקש את ההנחה הזו עבור בני ועבור ילדים נכים נוספים בישוב. מחברת החשמל ענו שלא קיבלו את הרשימה מהביטוח הלאומי, ואז הפסיקו לענות בכלל. אני ניסיתי לפנות באופן אישי לאחראי על התחום בחברת החשמל במייל ובטלפון – ללא הועל. לא עונים שם. אני מוכן לוותר על ההנחה – רק שיהיה חשמל. רציף.

עשינו עסק?

עדכון 08/06/2013

בעקבות נהי הרשת שלי והפוסט הזה שפוזרו לכל עבר, עליתי לשידור בתכניתו של רינו צרור בכדי לדבר על מצב החשמל. קישור לתכנית – הראיון מתחיל בדקה 38 ומשהו. מולי דיבר מנהל מחוז דרום של חברת החמל – אלו אמרו שמספר הפסקות החשמל אצלנו תואם לממוצע בדרום. בהתחלה הוא אמר שמדובר בבעיה של הקיבוץ הרי הקיבוץ משתמ ברשת חשמל עצמאי. החשמל מגיע בסדר עד לקיבוץ ופתאום נעלם. חברת החשמל מוכנה גם לעזור לנו עם הבעיה. אחר כך כשהוספתי ואמרתי שהבעיה כוללת איזור שלם בנגב ולא רק את קיבוץ רביבים והמקרה שתארתי עם זריקת החיסונים והתרופות קרה במרפאה אחרת, הוא שלף את הארבה. השנה היתה מכת ארבה, הארבה הביא ציפורים, הציפורים מפריעות לחשמל. בשנה שעברה דיברו על אבק, ובוץ על החוטים ומה לא.

אמרתי כבר שהתכנית של רינו מעולה? מיד אחרינו עלה לשידור שר האנרגיה, שאחראי גם על פיתוח הנגב והגליל מר סילבן שלום לדבר על הגז, ודיבר גם על הפסקות החשמל של הלקוחות הזנוחים בנגב. הוא גיבה את החברה.

ראש המועצה האזורית שלנו נפגש עם מנכ"ל חברת החשמל וסיכמו שהחברה תיקח על עצמה לטפל הפעם ברצינות בבעיות שלנו. נראה.

נפלא האינטרנטים הזה לא?