שתי אנקדוטות מעניינות

1. ה BMJ פרסם ידיעה חדשותית מבלגיה. החוק בבלגיה מחייב הורים לחסן את ילדיהם כנגד פוליו. בית משפט דן הורים שלא חיסנו את ילדיהם כנגד פוליו ולא הגיעו לדיון בעניינם לקנס של 5500 ארו, ולמאסר של חמישה חודשים. אישית, קשה לי לקבל כפייה בחוק של טיפול רפואי. מעשית יהיה מעניין לעקוב איך מתפתח הסיפור הזה, ומה תהיה השפעתו על חוקים דומים במדינות אחרות כמו צרפת.

2. המל"ג אישר תכנית חדשה ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב במודל האמריקני. ארבע שנות לימוד לסטודנטים בעלי תואר ראשון, בינתיים במדעי החיים. התכנית היא להרחיב את מעגל הזכאים להתקבל לתכנית לבעלי תארים ראשונים במגוון נושאים רלונטיים. מודל דומה ללימודי רפואה קיים בארצות הברית. התכנית מהווה אולי את העתיד של לימודי הרפואה בישראל. קבלת סטודנטים לאחר תואר ראשון מהווה צעד חיובי בעיני, שמאפשר מנגנון עוקף פסיכומטרי ובגרות לתלמידים שהוכיחו מצויינות בלימודים אקדמיים קודמים. 

בעקבות דיווחים שמזהירים מחסר עתידי ברופאים המערכת האקדמית בישראל מתמודדת עם צורך בהכשרת יותר רופאים בישראל. תכניות דומות קיימות כבר בישראל לסטודנטים זרים באוניברסיטת בן גוריון, תל אביב, ובטכניון. התכנית הבינלאומית באוניברסיטת בן גוריון אותה אני מכיר באופן אישי מכשירה רופאים טובים, שמתקבלים בברכה להתמחויות מבוקשות ברחבי ארצות הברית.

קבלת סטודנטים עם רקע רחב במדעי הרוח והחברה יכולה להעשיר בעיני את הרפואה בישראל, ולהכשיר רופאים בעלי ידע בסיסי רחב בתחומים רלונטיים לרפואה שלא מקבלים תשומת לב בתכניות הלימוד הרגילות בארץ. תכניות כאלה יאפשרו להעמיד קאדר של רופאים חדשים תוך עשר שנים (ארבע שנות לימודים, שנה סטאג' והתמחות בת חמש שנים).

פתרונות נוספים למצוקה העתידית ברופאים עולים לדיון בתקופה האחרונה. ביניהם פתיחת בית ספר חמישי לרפואה בגליל, והגדלת התכניות הרגילות. מהלך דומה בוצע בבריטניה שם הוכפל מספר הסטודנטים לרפואה בעשור האחרון. בעקבות שינוי זה בריטניה החליטה לאחרונה להפסיק לקבל בוגרים ממדינות אחרות. תהליך כזה חיובי מאוד מאחר והוא מקטין את בריחת בוגרי הרפואה ממדינות מתפתחות אל עבר המערב. תופעה זו מסוכנת מבחינה גלובאלית מאחר ורבים מהרופאים המוכשרים במדינות מתפתחות בוחרים להגר למדינות מערביות, ובכך מנציחים את החסר העמוק ברופאים במדינות אלו.