באתי למילואים – פרוייקט מיוחד, וסוסים.

אז ככה, לפני כחדשיים בכיתי והתלוננתי ביבבות קורעות לב על האימון הקצרצר בחיק הטבע המדברי של סוף אוגוסט שארגן לי צבא ההגנה לישראל.


כנראה שמישהו שם למעלה קרא את הבכי ואמר לעצמו – תיכף אני אראה לו מה זה בכי. ולהפתעתי, ביום הגיוס חתמתי על כל מיני ניירות, וביניהם נייר בו אני מצהיר שקיבלתי את הצו.


איזה צו (אני שואל?)


הצו לתעסוקה (משקית עונה)


שנייה אחר כך היא משליכה לחיקי חבילת מסמכים רפואיים חמים חמים מהפקס. פקסים של חיילים חולים יותר ופחות, כולם פשוט מתחננים לשחרור מהאימון. כולם עוד לא יודעים על הבומבה המתקרבת בצעדי ענק.


רגע, (אני אומר).


מזתומרת צו?


מזתומרת תעסוקה?


תעסוקה היא אומרת,


בנובמבר.


אני מיישר את הדף הקמוט והנה, צו. פשוט צו. ארבעה שבועות בירוק. החל בעשרים ושמונה באוקטובר ועד העשרים ושניים בנובמבר, ועד בכלל.


עכשיו, בשבוע לפני המילואים אני מחליט להעמיד פרוייקט מיוחד של בליגה על החודש הזה.


בחודש הקרוב הבלוג יעסוק בכל הדברים החשובים לשלושה אחוזים מהחיילים המשוחררים.


אנסה לתאר את החוויות מגוף ראשון, לשמור קבלות ולפרט כמה עלו לי המילואים, לספר על רופאים וצה"ל, ובכלל להתבכיין, ולחפש נחמה בזרועותיו של הבלוג.


 


מלחמת העולם הראשונה


בעצם אני מגלה, שממש שבוע לפני האימון באוגוסט התחייבתי להרפתקה מוזרה משהו בסוף אוקטובר. מסע סוסים של רוכבים אוסטרלים שמשחזרים עם מדים, נשקים וכל העניינים, את מסע הפרשים וכיבוש באר שבע שהתרחש ממש לפני תשעים שנה כאן אצלנו. לאוסטרלים ולניו זילנדים מעוטי הקרבות מדובר באירועים מכוננים ומורשות קרב ברמת האתוס הלאומי. איזה כיף להם.


הם היו צריכים רופא.


אז אני הולך. כמובן שנאלצתי להתחנן מרופא 2 של הגדוד להחליף אותי ביום הגיוס, ולהתחנן בפני רופאה חברה להחליף אותי ביומיים האחרונים של המסע.


למעוניינים, נעבור ברחבי הנגב רכובים על סוסים במדים בריטיים של מלחמת העולם הראשונה, אני מניח שקשה יהיה להחמיץ אותנו.


בכל מקרה אם רופא של גדוד פרשים ממלחמת העולם, אז לפחות רגל אחת לכרות. חובה.


אז אני מקווה שהרשימות הבאות יהיו על מסע הסוסים המוזר הזה, כולם מוזמנים להגיע לראות.


ואחר כך רשימות על מילואים.

קטגוריות: כללי | מאת: assi | פורסם: 23 באוקטובר 2007 23:46 |

קמצן

אני רופא קמצן.


לא נותן תרופות לנזלת, לא סירופ לשיעול, ממליץ נגד הורדת חום אלא אם כן החום גבוה או הילד סובל מכאב או מהחום, מוציא את המטופלים בלא כלום.


אני מאמין שתרופות לנזלת, למחלות וויראליות פשוטות ונפוצות מעודדות מדיקליזציה של החיים הרגילים. הן יוצרות אשלייה של שיפור שמתרחש איתן ובלעדיהן, וגורמות להתמכרות של המטופלים לרופאים ולבתי המרקחת.


התרופות הללו עושות הרבה טוב לחשבון הבנק של היצרנים. פעמים רבות מדובר בשילוב יקר של מספר תרופות זולות מאוד, כשכל אחת מהתרופות יכולות לגרום לתופעות לוואי.


במקום כל זה אני מעדיף להדריך את ההורים, ולספר להם מתי כדאי להביא את הילד בכל זאת לבדיקה רפואית. מהם סימני האזהרה של סיבוך של המחלה הוויראלית הפשוטה, ומה לעשות בכל זאת. מרק עוף, מנוחה, אוכל טוב, תה חם. הרופא הטוב ביותר במקרים כאלו הוא ד"ר זמן.


את רוב זמני אני משקיע בשיחה על סיבות למתן אנטיביוטיקה, ומדוע היום אנחנו ממעיטים ככל האפשר במתן אנטיביוטיקה.


הרשות לתרופות ומזון האמריקאית הוציאה הנחיות ברורות שממליצות על המנעות ממתן תרופות כנגד נזלת פשוטה בילדים, ובארצות הברית בה מגוון וכמות התרופות הנמכרות ללא מרשם רופא ענק נרשמים מדי שנה אירועי נזק בגלל תרופות שלא צריך היה לתת מראש.


ואז, כשאני חוטף נזלת אני שם טיפות אף כמו גדול, ונאנק לי במיטה, ומתחנן לאנטיביוטיקה שתציל אותי מהווירוס הרשע. למרות שהתרופות האלו יעילות כמו פלצבו ואולי אפילו פחות. ואם לא אנטיביוטיקה אז לפחות ברנדי? בבקשה?


קמצן.


 

קטגוריות: כללי | מאת: assi | פורסם: 20 באוקטובר 2007 23:09 |

קישורי צד

בקיץ האחרון כתבתי מעט וקראתי הרבה (יחסית).


המון ספרים על רפואה, די הרבה רפואה, וכמה ספרים – כאלה ששמעתי באנגלית דרך המנוי שלי ב audible, וכמה שקראתי בעברית ובאנגלית ליד המיטה ועל הספה.


החלטתי להוסיף לינקים בצד האתר לדפים עם הספרים שאני קורא בעברית, ובאנגלית.


בנוסף, החלטתי לפתוח ספרייה של הספרים שקראתי בגוגל ספרים – שירות מעניין וחביב, שמאפשר לקבץ את הספרים שבסיפריה ולהציג אותם בצורה מרוכזת בדף אחד.


החיסרון המרכזי שראיתי בשרות, (שכמעט ולא קיים ברשימות של אמאזון למשל), חלק מהספרים שרציתי להכניס פשוט לא קיימים. אין. אני מודה שהספרים שאני קורא הם לא מהנפוצים ביותר – אבל הם קיימים – הם יושבים אצלי בסיפריה או במרפאה אם נגמר אצלי המקום. בכל זאת קצת קשה להבין איך הם משיקים שירות חיפוש ספרים עם "חורים שחורים" במקום גרביים.


לאלוהי הגוגל הפתרונים.


אני מתכוון לעדכן את הפוסטים האלו המקושרים בצד בכל תקופה וממליץ במיוחד למי שמחפש קריאה מעניינת על רפואה, ומביוחד על רפואה וחברה להקליק לפעמים על הרשימות ולחוות יחד את המסע הזה ברפואה.


עוד בקיץ התחלתי להשתמש בכמה שיטות חדשות כדי להתעדכן בספרות הרפואית – פודקאסטים, בלוגים, ורססים שונים ומשונים, ובקרוב – פוסט וקישור לאלו שנמצאו שווים להיכלל בשעתיים ומשהו שאני מקדיש בכל שבוע להתעדכנות בספרות.


לאחרונה גם השקעתי זמן גם בכתיבה של מאמר מחקרי. פעם המגורים במקום מרוחק מסיפרייה הגונה היו חסרון בולט. בסיבוב האחרון מעבר ליכולת לקרוא מאמרים רבים בטקסט מלא דרך הספרייה הרפואית הוירטואלית המצויינת של מקום העבודה שלי – שירותי בריאות כללית. הצלחתי גם להזמין מאמרים ישנים יותר ישירות מהסיפרייה אל המייל שלי, בחינם או תמורת סכום זעום.


מישהו מהאקדמאים הקוראים כאן מכיר שירות ספרייה וירטואלי שכולל שירותי השגת מאמרים בטקסט מלא לפי הצורך ובתשלום קטן?


אנחנו משתמשים כבר מספר שנים ב questia – ספרייה וירטואלית ענקית שמכילה בעיקר ספרים מתחום מדעי הרוח ומדעי החברה, ועוד כמה עיתונים מקצועיים בטקסט מלא (בעיקר מאותם התחומים). מאחר והספרייה הזו מוכוונת בעיקר לקהל סטודנטים בקולג'ים אמריקאים – שלומדים תארים בלתי ספציפיים בעליל, היא עזרה לי מאוד כאשר כתבתי עבודה בהיסטוריה של הרפואה. כאשר אני מחפש חומר מדעי מתחום מדעי הבריאות הסיפרייה הזו חסרת ערך כמעט לחלוטין. אבל כדי להרחיב את הדעת כמעט בכל נושא שתעלו על דעתכם היא מקור נפלא. אפשר לקנות מינוי חדשי, מינוי לשנה, או, אפילו מינוי לכל החיים.


אני מסתובב סביב הסיפרייה הזו כבר שבע שנים בערך, ולמרות התקדמות הרבה בממשק המשתמש, ובצורה, מבחינת תוכן לא נוספו תוספות משמעותיות וזה קצת מאכזב. בכל זאת, הספרייה הזו פתוחה 24 שעות ביממה, ניתנת לחיפוש לפי מילה בספר, ומאפשרת עבודה בחלל עבודה אישי. אפשר למרקר על ספרים, להשאיר סימניות, לכתוב הערות, להעביר ציטוטים לקובץ וורד ומה לא. בעיני מעולה.


אם אתם גולשים לשם בזכות הבלוג הזה ומחליטים להירשם לשירות – אנא הזכירו אי שם בתהליך הרישום שהגעתם לאתר בזכותי – (cicurel). הם אולי יזכו אותי בחודש נוסף חינם עבור ההפנייה.


מישהו מאנשי האינטרנט כאן מכיר שירות יותר טוב מזה?


בכלל, היום אחרי שקיבלתי עוד מאמר לאימייל, קראתי קצת חומר מקצועי בספרייה מהבית, והתעסקתי עם חשבון הבנק – אני מרגיש שהאינטרנט בהחלט מקל על החיים במדבר.


ולקינוח יבבה – רכשתי ספר באמאזון. לפני כשלושה שבועות קיבלתי הודעה עם תביעה לתשלום מכס עבור החילה. יום לאחר מכן התייצבתי בדואר עם המעות. לרוב החבילה מועברת לדואר הנע ומגיעה אלי באותו היום או ביום לאחר מכן. הפעם – חיכיתי שלושה שבועות, ואפילו קיבלתי הודעה שנייה שמאיימת שישלחו את החבילה חזרה אם לא אשלם את המכס. בדואר אמרו שלא יודעים איפה החבילה. אחרי שביקשתי מאיש הדואר הוותיק של הקיבוץ לשבת על הטלפון – הוא התקשר לכל העולם ופקידתו, ואיתר את החבילה שהגיע יום לאחר מכן במצב טוב. מאמאזון לארץ כל המשלוח לקח תשעה ימים. במדבר הדואר הישראלי החבילה הסתובבה יותר מעשרים יום.


יש דברים שאף פעם לא משתנים.

קטגוריות: כללי | מאת: assi | פורסם: 10 באוקטובר 2007 21:37 |

דיקטטורה פקידותית

כמה מחשבות בעקבות מאמרה של תמר גוזנסקי על מתן בית החולים וולפסון במתנה לחברה מסחרית.


מחקרים מראים שיש הסכמה רחבה בחברה הישראלית בדבר חשיבות קיומה של מערכת בריאות ציבורית טובה, מתפקדת ויעילה. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע את קיומה של מערכת שוויונית, ממומנת ציבורית, ללא הבדל הכנסה או מצב בריאות.


באוצר חושבים אחרת. באוצר וגרורת האוצר – משרד הבריאות (התלוי במשרד האוצר תלות מוחלטת) הפקידים חושבים שהם יכולים להוציא את האידאולוגיה הנאו ליברלית שלהם מן הכוח אל הפועל בלי לשאול אף אחד. 


בצעדים זוחלים ובניגוד לדמוקרטיה הישראלית, בהתעלמות מוחלטת מרוחו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק זכויות החולה, הם משתמשים בכל כלי כדי לשתק את המערכת הציבורית, ובכדי לחזק מערכת פרטית מקבילה. כל זאת כדי שיום אחד בעתיד אפשר יהיה להגיד שמערכת הבריאות החבוטה לא עושה את תפקידה ולכן המדינה צריכה לוותר על מחוייבותה לבריאות אזרחיה – ולוותר על כל ההתעסקות המיותרת הזו בבריאות.


הם לא מוסיפים תקנים, הם מצמצמים בציבורי, ובמקביל מאפשרים הקמה של עוד ועוד בתי חולים פרטיים שגונבים את החולים הקלים, הרווחיים מהמערכת הציבורית ומשאירים בתוכה רק את החולים הקשים, היקרים, העניים.


בית חולים ציבוריים – כזה שבנו אבותינו, כזה שכספי המיסים שלנו שילמו את הקמתו, יעבור בקרוב לידיים פרטיות. בית החולים וולפסון עתיד יעבור לינוהול חברה פרטית שמקבלת את בית החולים – הרכוש שלנו, בחצי חינם, ויותר מכך, עם הבטחת רווח. כלומר אם אם לא ירוויחו מספיק כספי המיסים שלנו יפצו את משכורות העתק של המנהלים.


סיבה חשובה למהלך – בעזרתו נפטרת המדינה מעוד וועד עובדים מגובש. כך, החברה הפרטית יכולה לפגוע בתנאיהם של העובדים והמדינה לא אחראית.


מצבה העגום של מערכת הבריאות האמריקאית – הוא דוגמא מצויינת למדינה שהכניסה את הסקטור העסקי לסקטור הבריאות. מנגנונים מנופחים, משכורות עתק, הכל יש שם, רק לא בריאות. מערכות הבריאות הטובות ביותר הן הציבוריות ביותר. בקובה – תוצאות הבריאות הלאומית טובות כמו בארצות הברית ויותר. בארצות הברית האזרחים והמדינה מוציאים כמעט 15% מהתוצר הלאומי הגולמי עבור מערכת בריאות שנמצאת אי שם בתחתית הסולם של העולם המפותח. כמעט 50 מיליון איש נמצאים שם ללא ביטוח רפואי. זה העתיד שלנו. האם אנחנו מעוניינים בעתיד הזה?


אולי חשוב מכך, האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב? הרי לא משנה במה נבחר בבחירות, הפקידים עושים מה שבא להם. בלי חשבון עם שר "חברתי", ועם שר "ליברל" ועם שר מש"ס, או ממפלגת הגימלאים. בעניינים החשובים באמת אין משמעות לדמוקרטיה. יש כאן פשוט פקידוקרטיה.


הגיע הזמן שהפוליטיקאים – נבחרי העם יקחו את מוסרות השלטון בחזרה לידיהם, ויגרמו לאצולת הפקידות להיכנע לרצון העם – הבוס, זה שמשלם את המשכורת שלהם לפני שהם קופצים לעבוד באיזה בנק במשכורת עתק.


הגיע הזמן שיוגדרו קווים אדומים. שירותי בריאות, כמו צבא, כמו מים, כמו משטרה, הם שירותי בסיס שמהווים זכות חוקית של אזרחי ישראל, ולא נדבה של המדינה לאזרחיה. במדינה חולה הצמיחה עוצרת. וגם אם זה לא כלכלי, בשביל זה יש מדינה. לטפל בסוגיות שהשוק לא מצליח לטפל בהן ביעילות.

קטגוריות: כללי | מאת: assi | פורסם: 6 באוקטובר 2007 8:18 |

ספרים שקראתי – אנגלית

Pathologies Of Power – Paul Farmer


אנתרופולוג ורופא, מספר סיפורים. סיפורים על עוני וחולי, על אלימות מבנית שגורמת להפרה של הזכות הבסיסית ביותר – הזכות לחיות. דרך הסיפורים הוא בוחן את מושג זכויות האדם, בכעס, ואופטימיזם. ספר חשוב.


הציון שלי: 8


 


Mountains Beyond Mountains – Tracy Kidder


ספר ביוגרפי / עיתונאי. הסופר ליווה את ד"ר פול פארמר רופא ואנתרופולוג בעבודתו ברחבי העולם. בבית החולים שהקים בהאיטי, בבתי הכלא ברוסיה, בקובה, בפרו, ובבוסטון בה הוא עובד למימון חייו. סיפור משכר, מעורר רגשות אשמה ורצון להיות קצת יותר טוב.


מומלץ מאוד מאוד הציון שלי: 9


 


The health of Nations – why inequality is harmful to your health


שם שלועג לספרו הבלתי נשכח של אדם סמית The Wealth of Nations כותבים מהמחלקה לבריאות הציבור בהרוורד מסכמים בספר קליל לקריאה ומעניין ביותר את המידע על הקשר בין כלכלת שוק לבריאותם של אנשים. האם אזרחיהן של מדינות עשירות יותר בריאים? האם כסף מביא בריאות? האם הוא מביא אושר? מה המחיר שאנו משלמים על כלכלת שוק, ועל שירותי בריאות מופרטים? על ההשפעה של כלכלת השוק ואמריקניזציה על המשפחה, הקהילה, איכות חיינו, העבודה. על מה צריך בסך הכל בנאדם בשביל לחיות. ספר פוקח עין, זועק לשמים. מגדיר במילים ברורות את מה שכבר שנים הרגשתי ולא ידעתי איך


הציון שלי : 9


 


The power of one – bryce courtenay


סיפור התבגרות של ילד ממוצא אנגלי ללא אב שגדל בדרום אפריקה של טרום מלחמת העולם השנייה ולארכה. עקב משבר נפשי של אימו הוא נשלח לפנימייה של אפריקאנרים ולומד על בשרו את אימי המלחמה בין שני השבטים הלבנים של דרום אפריקה. בנסיעת רכבת מהפנימייה לבית הסבא הוא מגלה את ייעודו בחיים. הספר מציג תמונה נהדרת של דרום אפריקה של טרום האפרטהייד. האלימות, האהבה, הגזענות, הפשע, החמלה. אחד הספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות. עובד לסרט גרוע בשנת 1992. לקרוא.


הציון שלי 9.5


 


Animal dreams – Barbara Kingsolver


אישה ללא בית, ללא זכרונות עבר, ללא עתיד חוזרת אל עיירת ילדותה שכוחת האל במדבר של אריזונה. עיירת כורים עצובה, עם מכרה שננטש, וחברה אימתנית שמוצצת את לשד האדמה לשאריות מחצבים משרידי המכרה. הפקת המחצבים מזרימה שפכים לנחל שמזין את העיר. תושביה ומטעיה, וגורם לגסיסה איטית של העיירה. אביה של האישה – רופא העיירה גם הוא ללא עבר, ללא עתיד וללא זכרונות חולה בדמנציה. בעצם, היא מגיעה לטפל בו, אבל מטפלת בעצמה. אחותה האהובה ושותפתה לחיים נוסעת למרכז אמריקה להציל את העולם. סיפור מסע חזרה הביתה.


מדריך קריאה מעולה של spark notes – אתר שמכיל סיכומים בנושאים שונים של סטודנטים מאוניברסיטת הארווארד מספק כמה תשובות, שאלות והנחייה.


הספר מעניין – אם כי מעט ארכני, עם דמות ראשית שקשה לאהוב, וסוף טוב, טוב מדי.


הציון שלי – 7.5


 


The golden compass – his dark materials – Phillip Pullman


ספר פנטזיה / מדע בדיוני. פרסומו – לפני הארי פוטר. ילדה גדלה לבדה בתוך קולג' אפלולי באוקספורד. היא לומדת מהמלומדים, מסתובבת עם משרתים, ומשתוללת בסימטאות, רחובות, וגגות אוקספורד. בעולם מקביל לעולם שלנו – עולמה של ליירה, לכל אדם חיה שמלווה אותו החל מרגע הלידה ועד מותו. חיותיהם של ילדים משנות צורה באופן בלתי צפוי, ולאחר ההתבגרות – החיה מתקבעת לצורה אחת שמייצגת במידת מה את אישיותו של האדם הבוגר. בין מחקר מדעי על חלקיקים, שדות מגנטיים וחשמל, ליירה מסתבכת והולכת במזימה מוזרה. קבוצה של אכלנים חוטפת ילדים, לא ברור לאן. דודה של ליירה, והאדם הקרוב לה ביותר נעלם גם הוא בצפון הרחוק, ואישה מסתורית ומהפנטת לוקחת אותה לביתה שבלונדון. הרפתקאות נפלאות, עלילה נהדרת – בספר שמיועד לנוער אבל אני מאוד אהבתי. מעין אנטיתזה לספריו רוויי הדת של סי. אס. לואיס – מסדרת נרנייה. בדצמבר אמור לצאת הסרט של הספר – ומומלץ בחום לכל אוהבי הפנטזיה לקרוא את הספר שתורגם בתרגום טוב מאוד גם לעברית.


הציון שלי – 9


 

קטגוריות: כללי | מאת: assi | פורסם: 8:18 |

ספרים שקראתי

רשימת ספרי הקריאה מהזמן האחרון


 


הדבר – אלבר קאמי


סיפור של מגפת דבר שתוקפת עיר אחת, במקום אחד, בזמן אחד, ועל רופא אחד.


נהדר.


 


בינת השכווי – אביגדור דגן


רופא כפרי מזדקן ותרנגולו על חיים מחלות, רפואה, אהבה, חמלה, ובעצם קצת על החיים שלי. חסר לי לפעמים הפדרו הזה. המלגלג, החי כל כך. כל השאר מאוד דומה. דגן הצליח ללכוד רוח מיוחדת. נהדר.


 


נער החידות ממומבי – סווארופ וויקאס


סיפור התבגרות של יתום אשפתות הודי, ראם תומס מוחמד, וזכייתו במליארד רופי בחידון טריוויה. מקסים ולא אמין הציון שלי: 7


 


יונה ונער – מאיר שלו


ספטמבר 2007 – שוחחתי עם מטופלת ועם מטופל באותו היום על חייהם ברובע היהודי בירושלים בזמן מלחמת השחרור. אחר כך סיפרה לי האחות על הספר הזה – ואני שמעולם לא צלחתי אף ספר של מאיר שלו לקחתי, קראתי ונהנתי מאוד. סיפור אהבה מוזר – נערה ונער לומדים לטפל ביוני דואר. ואחד בשני. לפני מלחמת השיחרור, בשירות ההגנה. פרק ששבה את ליבי – הנערה נשלחת לחלק יוני דואר לקיבוצי הדרום שאמורים להיות נצורים ממש בקרוב עם פרוץ הקרבות. השקט המתואר במקומות האלו, השקט שלפני הסערה מצמרר. בנוסף, הקרב על מנזר סן סימון ואפילו בן דמותו של רפו"ל מככב שם. סיפור אהבה מודרני משולב בפנים ונפש מעונה, ויונה. נאולוגיזם נפלא, שמזכיר את ספרי הילדים של מאיר שלו. פשוט קסום


הציון שלי : 8.5


 


רופא לבן אלים שחורים – אורי שורצמן


סיפור עבודתו של אורי שורצמן – פסיכיאטר במערב אפריקה. ההתמודדות שלו עם התנגשות המודלים – הרפואי המערבי, וההבנה המסורתית של חולי, בריאות, ורפואה. בספר תובנות רבות שיכולות לעניין את כולם. היחס של אנשי הג'ונגל לאבותיהם, לטבע, לאליהם, לכישוף – למכשפות. לפסיכוטים. למדוכאים. כל כך שונה וכל כך דומה. ברור מהספר שמנה גדושה של רצון טוב, השקעת זמן ונכונות לקבל את האחר בלי אגו, בלי תחושת עליונות, יכולה לאפשר אפילו לפסיכיאטר חיוור לרפא נערה כהה מהג'ונגל. מרתק.


הציון שלי : 9


 


חוט של חסד – ראסל מרי דוריה


סיפור של פינה נשכחת במלחמת העולם השנייה. הספר מתחיל ביום בו נחתמת הפסקת אש בין האיטלקים לבעלות הברית. יום לאחר מכן משתלטים הנאצים על איטליה ומתחילים לאסוף ולשלח יהודים. איטליה, שהיתה עד היום חוף מבטחים ליהודים שנמלטו מהשטחים הכבושים בגרמניה, הופכת למלכודת מוות עבורם. הסיפור מלווה יהודים מקומיים, יהודים מהגרים לאיטליה, פרטיזנים אמיצים, אנשי כמורה, פקידים בשלטון הפשיסטי, נצים, עריק נאצי אחד ועוד המון המון דמויות. במסע שנמשך יותר משנה כל עלילות המשנה נרקמות יחד לסיפור מיוחד במינו של חסד של עם שלם, אומץ בלתי רגיל, ואכזריות. מספר העלילות רב ומבלבל, ונראה שהסופרת מדענית במקצועה התקשתה לסנן את העיקר מהסיפור ולהגיש אותו בצורה קולעת ופשוטה. עם זאת, אפשר לעקוב אחר העלילה והיא מרתקת. כנצר לאיטלקים שחצו את התקופה הזו על בשרם הספר פתח שרשרת של זכרונות, מחשבות וגעגוע לנונו שלי.


 


סכין החלומות – ספר 11 במחזור כישור הזמן – רוברט ג'ורדאן


בעברית כל ספר בסדרה פוצל לשני ספרים ולכן מדובר בעברית בספרים 21 22 בסדרה. אני אוהב פנטזיה. אחרי הסדרה הזו אני עוקב כבר כמעט עשר שנים, ואת רוב הספרים קראתי במקור לפני שיצאו בעברית. הכותרים הראשונים היו מהקניות הראשונות שלי באמאזון בשנות התשעים העליזות. זהו הספר הראשון שאני קורא בעברית.


הספרים הראשונים בסדרה – עד השלישי בערך מעולים. הם מספרים – כמו סיפורים רבים בז'אנר על בני נוער כפריים פשוטים שנקלעים להרפתקה על לא עוול בכפם והופכים לגיבורים המצילים את העולם התלוי באופן מאוד נוח על בלימה. מה שמייחד את ג'ורדן בספרים הללו הוא הדמויות העשירות ודמויות נשיות חזקות ומרכזיות לא פחות מהגברים בספר שמצטיירים לפעמים כנגררים בחוסר רצון אחר העלילה שנרקמת סביבם. אחרי הספר השלישי העלילה מסתבכת והופכת איטית ועייפה. למרות הכל הכתיבה משובחת, ובמיוחד תיאורי הקרבות – הם מהטובים ביותר שקראתי וברור שיש כאן סופר אוהב היסטוריה.


בדיוק כשסיימתי את הספרים התעצבתי לשמוע שרוברט ג'ורדן נפטר לאחר שנלחם באומץ מספר שנים כנגד מחלה חשוכת מרפא. עוד על מאבקו במחלה ניתן לקרוא בבלוג האמיץ שלו.


הספר האחרון בסדרה אמור לצתא בסוף 2008 או 2009, ולסיים את הסאגה הממושכת והמרתקת. הוא יבוסס על כתביו עם השלמה של חברים ואשתו של הסופר. לסדרה יצא לפני מספר שנים ספר קדם המתאר את השנים לפני התחלת הספרים. בנוסף לספרים יצא בשנת 2001 משחק תפקידים המבוסס על חוקי D20 – החוקים החדשים של מבוכים ודרקונים. לא שיחקתי במשחק הזה, אבל, אני מניח שמבוכים ודרקונים הבא שלי יהיה בעולמו של ג'ורדן.


עוד ביקורת על הספר שמספרת על דרך חתחתים של אוהב פנטזיה


למעריצי הסידרה – 8.5. באופן כללי 6.5

קטגוריות: כללי | מאת: assi | פורסם: 8:18 |