ספרים שקראתי
רשימת ספרי הקריאה מהזמן האחרון
סיפור של מגפת דבר שתוקפת עיר אחת, במקום אחד, בזמן אחד, ועל רופא אחד.
נהדר.
רופא כפרי מזדקן ותרנגולו על חיים מחלות, רפואה, אהבה, חמלה, ובעצם קצת על החיים שלי. חסר לי לפעמים הפדרו הזה. המלגלג, החי כל כך. כל השאר מאוד דומה. דגן הצליח ללכוד רוח מיוחדת. נהדר.
נער החידות ממומבי – סווארופ וויקאס
סיפור התבגרות של יתום אשפתות הודי, ראם תומס מוחמד, וזכייתו במליארד רופי בחידון טריוויה. מקסים ולא אמין הציון שלי: 7
ספטמבר 2007 – שוחחתי עם מטופלת ועם מטופל באותו היום על חייהם ברובע היהודי בירושלים בזמן מלחמת השחרור. אחר כך סיפרה לי האחות על הספר הזה – ואני שמעולם לא צלחתי אף ספר של מאיר שלו לקחתי, קראתי ונהנתי מאוד. סיפור אהבה מוזר – נערה ונער לומדים לטפל ביוני דואר. ואחד בשני. לפני מלחמת השיחרור, בשירות ההגנה. פרק ששבה את ליבי – הנערה נשלחת לחלק יוני דואר לקיבוצי הדרום שאמורים להיות נצורים ממש בקרוב עם פרוץ הקרבות. השקט המתואר במקומות האלו, השקט שלפני הסערה מצמרר. בנוסף, הקרב על מנזר סן סימון ואפילו בן דמותו של רפו"ל מככב שם. סיפור אהבה מודרני משולב בפנים ונפש מעונה, ויונה. נאולוגיזם נפלא, שמזכיר את ספרי הילדים של מאיר שלו. פשוט קסום
הציון שלי : 8.5
רופא לבן אלים שחורים – אורי שורצמן
סיפור עבודתו של אורי שורצמן – פסיכיאטר במערב אפריקה. ההתמודדות שלו עם התנגשות המודלים – הרפואי המערבי, וההבנה המסורתית של חולי, בריאות, ורפואה. בספר תובנות רבות שיכולות לעניין את כולם. היחס של אנשי הג'ונגל לאבותיהם, לטבע, לאליהם, לכישוף – למכשפות. לפסיכוטים. למדוכאים. כל כך שונה וכל כך דומה. ברור מהספר שמנה גדושה של רצון טוב, השקעת זמן ונכונות לקבל את האחר בלי אגו, בלי תחושת עליונות, יכולה לאפשר אפילו לפסיכיאטר חיוור לרפא נערה כהה מהג'ונגל. מרתק.
הציון שלי : 9
סיפור של פינה נשכחת במלחמת העולם השנייה. הספר מתחיל ביום בו נחתמת הפסקת אש בין האיטלקים לבעלות הברית. יום לאחר מכן משתלטים הנאצים על איטליה ומתחילים לאסוף ולשלח יהודים. איטליה, שהיתה עד היום חוף מבטחים ליהודים שנמלטו מהשטחים הכבושים בגרמניה, הופכת למלכודת מוות עבורם. הסיפור מלווה יהודים מקומיים, יהודים מהגרים לאיטליה, פרטיזנים אמיצים, אנשי כמורה, פקידים בשלטון הפשיסטי, נצים, עריק נאצי אחד ועוד המון המון דמויות. במסע שנמשך יותר משנה כל עלילות המשנה נרקמות יחד לסיפור מיוחד במינו של חסד של עם שלם, אומץ בלתי רגיל, ואכזריות. מספר העלילות רב ומבלבל, ונראה שהסופרת מדענית במקצועה התקשתה לסנן את העיקר מהסיפור ולהגיש אותו בצורה קולעת ופשוטה. עם זאת, אפשר לעקוב אחר העלילה והיא מרתקת. כנצר לאיטלקים שחצו את התקופה הזו על בשרם הספר פתח שרשרת של זכרונות, מחשבות וגעגוע לנונו שלי.
סכין החלומות – ספר 11 במחזור כישור הזמן – רוברט ג'ורדאן
בעברית כל ספר בסדרה פוצל לשני ספרים ולכן מדובר בעברית בספרים 21 22 בסדרה. אני אוהב פנטזיה. אחרי הסדרה הזו אני עוקב כבר כמעט עשר שנים, ואת רוב הספרים קראתי במקור לפני שיצאו בעברית. הכותרים הראשונים היו מהקניות הראשונות שלי באמאזון בשנות התשעים העליזות. זהו הספר הראשון שאני קורא בעברית.
הספרים הראשונים בסדרה – עד השלישי בערך מעולים. הם מספרים – כמו סיפורים רבים בז'אנר על בני נוער כפריים פשוטים שנקלעים להרפתקה על לא עוול בכפם והופכים לגיבורים המצילים את העולם התלוי באופן מאוד נוח על בלימה. מה שמייחד את ג'ורדן בספרים הללו הוא הדמויות העשירות ודמויות נשיות חזקות ומרכזיות לא פחות מהגברים בספר שמצטיירים לפעמים כנגררים בחוסר רצון אחר העלילה שנרקמת סביבם. אחרי הספר השלישי העלילה מסתבכת והופכת איטית ועייפה. למרות הכל הכתיבה משובחת, ובמיוחד תיאורי הקרבות – הם מהטובים ביותר שקראתי וברור שיש כאן סופר אוהב היסטוריה.
בדיוק כשסיימתי את הספרים התעצבתי לשמוע שרוברט ג'ורדן נפטר לאחר שנלחם באומץ מספר שנים כנגד מחלה חשוכת מרפא. עוד על מאבקו במחלה ניתן לקרוא בבלוג האמיץ שלו.
הספר האחרון בסדרה אמור לצתא בסוף 2008 או 2009, ולסיים את הסאגה הממושכת והמרתקת. הוא יבוסס על כתביו עם השלמה של חברים ואשתו של הסופר. לסדרה יצא לפני מספר שנים ספר קדם המתאר את השנים לפני התחלת הספרים. בנוסף לספרים יצא בשנת 2001 משחק תפקידים המבוסס על חוקי D20 – החוקים החדשים של מבוכים ודרקונים. לא שיחקתי במשחק הזה, אבל, אני מניח שמבוכים ודרקונים הבא שלי יהיה בעולמו של ג'ורדן.
עוד ביקורת על הספר שמספרת על דרך חתחתים של אוהב פנטזיה
למעריצי הסידרה – 8.5. באופן כללי 6.5
אלמלא הפוסט שלך לא הייתי יודעת שהוא נפטר.
בפעם האחרונה שבדקתי באתר שלו (שמאז התמלא בהודעות רבות בעניין מותו) הוא עדיין היה גוסס-אך-אופטימי, ואני עדיין קיוויתי שהספר האחרון יצא בקרוב. עכשיו אני מבינה שנצטרף לחכות ל-2009.
אגב, לספר האחרון שיצא בעברית (מס' 22 בעברית, אם אינני טועה) קראו "עגור הזהב" או משהו בדומה. "סכין החלומות" היה מס' 21.
תגובה מאת: שירה | פורסם ביום: 10 באפריל 2008 | בשעה: 11:58