חיסון שפעת עונת 2007-2008

השפעת – מחלה וויראלית המופיעה מדי חורף בישראל, וכוללת עלייה חדה של החום, שיעול, כאב ראש, כאבי שרירים, ולעיתים נזלת וכאב גרון. בניגוד ל"הצטננות פשוטה" שגם היא לרוב נגרמת על ידי ווירוסים בחורף, השפעת היא מחלה קשה הרבה יותר. הגבלת התפקוד עקב החום הגבוה, החולשה וכאבי השרירים היא משמעותית ואבדן ימי עבודה הוא משמעותי. הווירוס מועבר דרך האוויר כלומר – בשיעול, עיטוש וכדומה. בכל שנה חולים לפחות עשרה אחוזים מהאוכלוסייה בשפעת, ויש שנים בהן ההדבקה מגיעה עד ארבעים אחוז. בניגוד לווירוסים רבים אחרים – בהם ניתן לחלות רק פעם אחת, ובזמן המחלה מערכת החיסון מפתחת זיכרון חיסוני שלא מאפשר הדבקות נוספת במחלה, בשפעת ניתן לחלות שוב ושוב. הווירוס הערמומי משתנה גנטית במהירות והגנטיקה השונה בכל שנה מונעת ממערכת החיסון מלתקוף את הווירוס לפני הופעת המחלה.

השינוי הגנטי מתרחש לרוב באופן הדרגתי, וכך מערכת החיסון מצליחה להתגבר על הווירוס ללא בעיות מיוחדות ברוב הפעמים. לעיתים, בתדירות משתנה, הווירוס עובר שינוי דרמטי יותר, והופך להיות בלתי מוכר לחלוטין למערכת החיסון. ווירוס כזה מתפשט במהירות ברחבי העולם ויכול לגרום לפאנדמיה – מגפה כלל עולמית. המגפה המשמעותית האחרונה התרחשה בשנת 1918 וקטלה עד 40 מליון איש. יש הטוענים שפגיעת המחלה בכוחות הגרמניים היא שהובילה לכניעת גרמניה ולהסכם וורסאי מאותה השנה. הווירוס שוחזר לאחרונה והיום מאמינים שערבוב גנטי בין ווירוס שפעת האדם, שפעת החזיר, ווירוס שפעת העופות הוא שהוביל ליצירת הווירוס החדש והקטלני. התמותה הייתה גבוהה במיוחד בקרב צעירים, וקיימים דיווחים מסמרי שיער מהתקופה. פנדמיות נוספות היו בשנות החמישים והשישים וגם הן קטלו מליונים.

שפעת רגילה היא לרוב מחלה שחולפת מעצמה תוך שבוע עד עשרה ימים, ללא סיבוכים. הסיבוכים אינם נפוצים וכוללים ברונכיטיס, דלקת ריאות, החמרה של מחלת ריאות קיימת, סינוסיטיס, דלקת אוזניים, ועוד ועוד… קשישים, תינוקות ופעוטים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות סיבוכים, לאשפוזים ולתמותה. השפעת היא סיבת המוות הזיהומית הנפוצה ביותר בעולם המערבי. בנוסף, השפעת גורמת לאשפוזים רבים, לעומס במחלקות האשפוז, ולנזק כלכלי למשק כולו.

החיסון כנגד שפעת מורכב מחלבונים של הווירוסים שצפויים לתקוף בעונה הקרובה. מדובר בווירוסים שגרמו לתחלואה בחורף של חצי הכדור הדרומי, (בקיץ שלנו), ובעצם, מדובר בהשערה. החיסון יעיל אך לא לגמרי. בשנים בהן החיזוי מדייק, פעולת החיסון טובה והתחלואה יורדת בצורה משמעותית. יחד עם התחלואה יורדים ימי האשפוז, אבדן ימי העבודה, והתמותה בקרב הקשישים. בשנים בהן החיזוי מדייק פחות – התחלואה יכולה להיות גבוהה. בהחלט ייתכן שאדם שחוסן יחלה בשפעת, אך, צפוי שהמחלה תהיה קלה וקצרה יותר.

מעבר למניעת המחלה באדם הבודד, חיסון נרחב בקהילה מגן על חבריה, במיוחד המבוגרים, התינוקות והחולים במחלות כרוניות. יש המקווים שהחיסון יכול למנוע את הקפיצה הגנטית הבאה בין ווירוס העופות לווירוס האדם, ובכך לעכב או למנוע מגפה עולמית. לנו, החיים בממשק עם עופות אחריות מיוחדת בנושא זה.

מעבר לחיסון, בנוסף לחיסון קיים היום טיפול תרופתי לשפעת שמומלץ במקרים מסוימים, אך טיפול זה לא מונע את המחלה.

לעיתים קיימת תחושה שהחיסון אינו יעיל. הסיבה המרכזית היא המחלות הוויראליות הרבות שמתרחשות בחורף וגורמות להצטננות או למחלה דמוית שפעת. החיסון אינו יעיל מחלות אלו, אך, הסיבוכים מהן, התמותה, ושיעור האשפוזים בגללן נמוך מאוד.

את מי מחסנים?

ההמלצות משתנות לעיתים קרובות, ומתרחבות בהדרגה – ככל שנמצאות הוכחות ליעילותו של החיסון (יעילות יכולה להתבטא בהפחתת תמותה, בירידה בימי אשפוז, בירידה בכמות הסיבוכים, או, אפילו בירידה באבדן ימי עבודה).

ההמלצות העדכניות של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות כוללות את :

1. מבוגרים מעל גיל 50 ובמיוחד מעל גיל 65.
   
2. חולים במחלות כרוניות שונות, מחלות ריאה, מחלות לב, וכדומה.
   
3. נשים בהריון, או, נשים המתכננות להיות בהריון בעונת השפעת הקרובה.
   
4. עובדי מערכת הבריאות, ועובדי מערכת החינוך – במיוחד בגיל הרך.
   
5. הורים לילדים לגביהם מומלץ מתן חיסון, הורים לילדים מתחת לגיל חצי שנה, וכל המטפלים הקבועים בילדים אלו.
   
6. ילדים מגיל חצי שנה עד גיל חמש (ובמיוחד ילדים עד גיל שנתיים)
   
   
   
   1. ילדים עם מחלות כרוניות.
      
   2. ילדים המתגוררים בבית עם אדם בסיכון גבוה.

ההמלצות רחבות מאוד וכוללות לדעתי את רוב המטופלים במרפאתנו.

אנו אמורים לקבל את החיסונים באופן הדרגתי החל בחודש אוקטובר, ומתחילים במתן החיסונים לאוכלוסיות בסיכון הגבוה ביותר. לאחר סיום החיסון באוכלוסיות בסיכון, אנו מחסנים את האוכלוסיות המומלצות שלהן סיכון נמוך יותר. לבסוף, וברוב השנים נשארים חיסונים נוספים הניתנים לכל מי שמעוניין.

בעונה הקודמת שיעור המתחסנים ירד בארץ כולה עקב דיווח על מספר מקרי תמותה בקרית גת. כל הבדיקות שנעשו הראו שהתמותה בקרית גת באותם החודשים, ואפילו במרפאה המדוברת, לא חרגה מהצפוי, ולא נמצא קשר בין החיסונים שניתנו לתמותה. מדובר בחיסון שמורכב מחלבונים, אין בו ווירוס חי, ולא צפויות תופעות לוואי משמעותיות.

אספקט חשוב נוסף במניעת התפשטות השפעת הוא המנוחה והבידוד. לחולים בשפעת מומלץ לנוח בביתם. לא מומלץ להגיע לחדר האוכל למניעת הדבקה של בריאים. עוד פחות מומלץ להגיע אל מקום העבודה – שמשמש חממה להדבקה. 

כמו בחיסונים רבים – התועלת האישית הצומחת מהחיסון יכולה להיות קטנה. באנשים צעירים ובריאים ההתחסנות לא מורידה תמותה או אשפוזים ומורידה במידת מה את ימי העבודה האובדים עקב המחלה. באנשים מבוגרים ובמיוחד אלו החולים במחלות כרוניות קיימת הפחתה בתמותה, באשפוזים ובתחלואה. שיעורי חיסון גבוהים גם אם לא תורמים לאדם הבודד – יכולים לתרום לקהילה כולה בהפחתת העברת המחלה והדבקה, ומניעת המחלה ממטופלים בסיכון. התועלת הקהילתית והציבורית שיכולה לצמוח מחיסון היא גבוהה. 

אנו מאחלים לכולנו שנת בריאות, ללא שפעת.

אתר השפעת של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות

אתר משרד הבריאות המספק ניטור שוטף אחר המצאות שפעת בישראל

דף מידע של משרד הבריאות (משנת 2005)