אופס… קיבלתי
עוד פעם מעטפה חומה. נמאס כבר נמאסססס.
פעם עוד אצטרך לכתוב על אפלית הרופאים במילואים ובצבא בכלל, אבל זה לא הזמן.
כי קיבלתי, דמי פורים כאלה, דמי דמים כאלה. בלתי צפויים.
כנראה שקיבלתי סוף סוף את זה.
עוד מישהו קיבל? האם אני צודק? כי זה בא בלי הסבר.
אז מה? נותנים לי כסף ואני מתלונן?
כן!
מה עוד נשאר לי במדינה בה כל ח"כ גנב נגנב או גנוב, כל פקיד מושחת, משחד או שחוט, כל רמטכ"ל תוקף מוכר מניה, מחלק שלל. אה כן. נשאר לי ראש ממשלה שמוכר וקונה דירות (לכאורה), שמספסר (לכאורה?) בבנקים שלי!! שלי!!
אז נותנים לי כסף ואני מתלונן כי זה מריח יותר מדי כמו שוחד. דמי שתיקה. ואני לא מוכן להשתתף במשחק הזה בו מודדים כל דבר בכסף.
את הימים האלו מחיי נתתי בתמימות, באהבה, לא יודע למה אפילו. ועכשיו מלכלכים את זה בדמים. לא מספיק דם?
נ.ב. במחשבה נוספת. הכי כועס, אבל ממש רותח – על שר המשפטים שתוך כדי הרמת היד ששלחה אותי אותי!! למלחמה והעיפה את המדינה לאלף עזאזל לחודש, העז לדחוף את הלשון (וזה כבר לא לכאורה) לפה של חיילת / קצינה בסדיר. תגידו אין גבול? ואת הבושה הזו מוחקים בכמה גרושים?
נ.נ.ב. בעצם החלטתי מה לעשות בדמים האלו. הוראת קנייה. בבנק לאומי. בפעם הבאה שהרמטכ"ל מוכר, הם יקנו לי. כרטיס טיסה.
21
תגובה מאת: 21 | פורסם ביום: 7 במרץ 2007 | בשעה: 10:55