שיטפון
שיטפון
החורף הביא שיטפון. שיטפון של חולי, ועצב, ואבדן.
החורף הביא שיטפון של ממתינים ליד הדלת, ותורים, ותשישות, ואשפוזים, וטלפונים בהולים בשעות מוזרות.
החורף הביא שיטפון של ימים קרים ולילות בלי שינה ודמעות.
החורף הביא שיטפון. ופחד מוות.
וביום ראשון, בדיוק כשהלב פעם ונסדק, כשדמעות מילאו את העיניים, ביום ראשון, הגשם פסק והשמש יצאה והחורף הביא את השיטפון.
וסגרתי אור נאון, ויצאתי מתוכנה וצעדתי במדבר כמו שודד של זמן, כמו גנב שלווה.
יושב לצד השיטפון לשמוע את המים מנקים את המדבר, מנקים שיטפון מבפנים.
שיטפון אפור וקר וחזק וסוער בכל כוחו של המדבר והחורף.
ונסעתי לבית הקברות.
מחזק את ידך (כתבתי כאן..http://www.notes.co.il/benbasat/28441.asp)
תגובה מאת: עמי | פורסם ביום: 10 בפברואר 2007 | בשעה: 0:23
אחי. למה מי מת?
תגובה מאת: אח שלך | פורסם ביום: 10 בפברואר 2007 | בשעה: 2:04
אסי, הוקסמתי מן השורה
"וצעדתי במדבר כמו שודד של זמן, כמו גנב שלווה"
ובצד היופי הזה, אתה מתאר המון כאב, עצב ואובדן. כאב ועצב והמון רגישות הומנית מחבקת כל. אבל הנסיעה לבית הקברות מרמזת על אובדן, אישי? פרטי? בעיצומו של שיטפון ההתרחשויות החורפיות שאתה לבטח מורגל בהם…חזק ואמץ!
תגובה מאת: moon | פורסם ביום: 10 בפברואר 2007 | בשעה: 3:17
שמור נפשך, שמור ליבך הטוב, אמצהו בידיך…
תגובה מאת: נאורה | פורסם ביום: 10 בפברואר 2007 | בשעה: 8:24
:))
תגובה מאת: ח ל י | פורסם ביום: 10 בפברואר 2007 | בשעה: 14:55
צריך לנשום עמוק, להתרחק כמה שאפשר, לאמוד את הנזק ולתקן. שנה אחר-כך המדבר שוכח שעברו שם מים.
שיהיה לך רק טוב
תגובה מאת: אדר | פורסם ביום: 11 בפברואר 2007 | בשעה: 5:17
מחווה קידה עמוקה ומודה על כך שיש לי מפלט למחשבות האלו, ולכך שיש לי כמה חברים חדשים שמגיבים ותומכים. טיפות אור שהופכות יחד לאור גדול.
אסי
תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 11 בפברואר 2007 | בשעה: 5:22