וובסטר II
חנן כהן במטמורפוזה החל לכתוב בלוג לבלוגרים על בלוגים (מישראל לא מבולגריה).
בבלוג אין אפשרות להגיב מתחת לפוסט. זה קצת מפריע לכל מי שרגיל לפורמט הבליגה הרגיל.
חנן אומר בפוסט מהיום שמבנה יוצר פעולה (או, במילים אחרות מבנה הבלוג יוצר את המהות שלו).
המבנה של כותרת שמסכמת את הפוסט, גוף הפוסט, ותגובות למטה יוצר או משנה במידת מה את איך שאנחנו כותבים.
אני מסכים.
אני חושב שבלי תגובות לא הייתי כותב כאן. השיחה הפעילה והאפשרות לתגובות ספונטאניות בשליפה, האפשרות להגיב בצורה שלא מחייבת לקיחת אחריות, לא מחייבת הזדהות ולא מחייבת מחשבה עמוקה לפני כל מילה מאפשרת דיון הרבה יותר פורה. ומעצבן. וחי.
אז הנה, אני מגיב לחנן כאן, אבל מכל זאת מעדיף שהקוראים שלי יגיבו בשיחה כאן למטה.
בנושא הכותרת אני מסכים. לא כל הגיג שתי מילים כמו זה שכאן זקוק לכותרת. זה לתת הרבה יותר מדי כבוד לדברים קנטנים. הצורך בכותרת מונע מלכתוב דברים קטנטנים במרחב הזה הציבורי אישי.
היום דיברתי עם חבר. לפני מספר חודשים הורדתי על מחשבו תכנת מסרים מידיים, ושיחות קול ווידאו. קצת אחר כך הוא הכיר גברת מארץ אחרת והמתנה שהשארתי במחשב איפשרה להם לבנות מערכת יחסים עוד לפני הנשיקה הראשונה. היום בשדה התעופה בחזרה מארץ אחת ובדרך לארץ אחרת הוא מסר שתכנית המסרים הצליחה להעמיק אהבה מזרע קטן לפרח. אושר גדול. האושר בטלפון הרחוק הצליח להידבק אצלי, ובין סרטן להתקף לב שמחתי. ככה IH שימחה באינסטנט.
עולם חדיש.
.
תגובה מאת: חנן כהן | פורסם ביום: 18 בינואר 2007 | בשעה: 11:56