בתגובה לעבר שבוע
נעמה כרמי כתבה ברשימה – עבר שבוע פסקה שהייתי חייב לקחת להנחתה.
אי אפשר להעלות טוקבקים שם אז אני מטקבק כאן.
"עמיר פרץ הצהיר לפני הבחירות שמה שמעניין אותו זה להיות האידיאולוג של המדינה. לא שאני לוקחת יותר מדי ברצינות הצהרות של פוליטיקאים, במיוחד לא לפני בחירות. אבל התרגילים שבהם חזינו מאז הם פרשנות מעניינת מאד למושג "אידיאולוגיה". למען האמת, הם נראים יותר כנוזל מסוים שעלה למישהו לראש. כן, כן, זה היה רק ספין כדי להעלות את המחיר אצל קדימה. ברור. ברור. אבל אפילו אם זה נכון, אם פוליטיקאי לא מבין שיש משמעות גם למראית העין, לאיך ההתנהלות שלו נתפסת בציבור – הוא בבעיה. ואנחנו עוד יותר. מעניין מדוע השתתקו הבלוגים שלפני הבחירות נהפכו לתשדירי תעמולה למען מפלגת העבודה. אין להם יותר מה לומר?" עד כאן הציטוט.
אני אחד מהבלוגרים שתמכו במפלגת העבודה.
ראשית, כתבתי את דעתי בלי לדחוף אותה לאף אחד בפרצוף. מי שרצה להיכנס – וכותרת הפוסט היתה למה אני מצביע לעבודה, נכנס. מי שלא רצה – לא נכנס. אני מניח שאותו החוק קיים לגבי האתר של בלוגרים נוספים, גם אלו שהתגייסו בצורה הרבה יותר אינטנסיבית ממני. תעמולה דוחפים לנו בכוח לפרצוף. הבלוגרים שכתבו על העבודה במיוחד כאן ברשימות הם אנשים שממש לא עשו תעמולה. הם ניסו לכתוב את דעתם ולשכנע אחרים, ההבדל החשוב מתעמולה הוא שמי שלא רצה לקרוא את הסחורה לא קרא אותה. ברור לי שכמו בלוגרים אחרים הפוליטיקה מעניינת אותי סביב הבחירות, ואחריהן הרבה פחות.
מעבר לכך, אני כתבתי למען העבודה למען חלום בו המדינה שלנו תהיה טובה יותר. הרגשתי שיש משהו שונה באיש הזה בתוך המפלגה הישנה הזו.
האם זה יצליח? מוקדם מדי לאמר. אני יותר מודאג מהדלגיטימציה שעושים לפרץ, קל מאוד לרדת עליו והכותרות של שלשום – פרץ מתנהג כמו יושב ראש ועד הסבלים, כותרות שהגיעו מקדימה הרבה יותר גרועות מבחינתי מכל השטיקים שעושים כולם מסביב.
אני מצידי מנסה להפסיק לחפש פוליטיקאים בסיבוב ומחכה לראות מעשים בשטח. את גזר הדין שלי אתן בבחירות הבאות. אני השתתקתי גם כי פוליטיקה לא ממש מעניינת אותי בימי חול רגילים. אני צריך לעבוד שמונים שעות בשבוע, לשלם מיסים, ללכת למילואים, להתנדב, לחקור, לעזור לשפר את העולם בפינה הקטנה שלי.
דרך אגב, מה שעניין אותי לפני הבחירות היה שסוף סוף יש אפשרות להצבעה סוציאליסטית וציונית. ממש לא חשוב היה לי שזה פרץ. לדעתי הוא רק בונוס. אני עדיין מאמין שהעובדה שנפתחה אפשרות כזו היא שינוי דרמאטי במפה הפוליטי שנראה אני מקווה את השפעותיו בבחירות הבאות. כתבתי על זה עוד לפני הבחירות בצורה טובה יותר מכאן.
אינני מרבה לצפות בטלוויזיה, אבל אתמול הספיק לי לראות דוגמית מייצגת מערוצי 1, 2. וזה נראה ממש כמסע הכפשות מיוחצן. החל באיילה חסון, שבמסווה של "פרשנות" , דחפה את האג'נדה שלה, הידועה, לפיה פרץ הוא פשוט אפס מט אופס, אדיוט מוחלט. למה? ככה, כי זה מה שהגברת חסון החליטה. ובסיום הראיון, כשנשאלה אם פרץ מתאים לתפקיד שר הביטחון, סיכמה בידענות: היום המטכ"ל החזק, הרמטכ"ל חזק, ראש המוסד חזק, אז ממש לא משנה מי יהיה שר הביטחון…."
אותו סיפור חזר בראיון שערך אח"כ מישעל עם פרץ, הלה ניסה ללא הרף להציג את פרץ כאדיוט מושלם שרודף אחר בתיק והששררה
ועל כמותו כבר נאמר: הפוסל במומו פוסל.
מה שמדאיג שזה ממש מכבש, קול אחד, של תקשורת מסיתה, משסה, ומכפישה.
זה ממש מפחיד, כוחה העצום,הדורסני, האנטי דמוקרטי (לעיתים), של תקשורת המונים הנשלטת בידי אינטרסנטים פוליטיים, יחצניהם ועיתונאים קטנים. משתלטים על דעת הקהל ויוצרים דה-לגיטימציה למנהיג נבחר.
האם יש בדמוקרטיה בישראל איזשהו מוסד/הליך/אישיות שמתפקידם ובכוחם לעצור את המפלצת המזוויעה??
תגובה מאת: עלמה | פורסם ביום: 6 באפריל 2006 | בשעה: 1:12
ראוי לתגובה יותר רצינית. אני אומנם משקיף מהצד אבל היו שפתחו ציפיות מעמיר פרץ ומהתיימרותו להיות האידיאולוג של המדינה. היה ראוי שמי שבמשך שבועות היה פעיל במכירת המותג "פרץ" ינסה להסביר את התנהלותו של זה במהלך הימים האחרונים. השתיקה של הימים האחרונים עשויה להראות תמוהה משהוא.
כהערת אגב , אני מעדיף את הפוליטיקאים כאנשים פרקטיים המצויים במשחק הפוליטי מאשר אידיאולוגים שטופי חזון. האחרונים הרבה יותר מסוכנים בד"כ. לא העדפתם את שרון כפוליטיקאי מושחת משהוא על פני האידאולוג של שנות ה70 וה80? אני חושב שהוא היה הרבה יותר מוצלח בגרסתו הפרקטית.
תגובה מאת: רוגל | פורסם ביום: 6 באפריל 2006 | בשעה: 6:18
רוגל, אני דוקא ניסיתי לכתוב תגובה מאוד רצינית. מוזר.
אני מאדיף אידאולוגים מאשר אנשים חסרי כיוון.
דרך אגב, לא ניסיתי למכור שום מותג. מוכר מרוויח מהמכירה. לצערי גם אם הצלחתי לשכנע לא בטוח שהרווחתי מזה.
שאנסה להסביר התנהגות של פוליטיקאי?
הלו, בסך הכל נתתי את קולי ובמהלך ההחלטה על כך כתבתי את הדעה שלי בבלוג. לא נראה לי שאני יכול להסביר התנהגות של אדם דרך מסננת של תקשורת עויינת.
אפילו לא מוכן לומר את הקלישאה שכל הפוליטיקאים שקרנים, רמאים, כי אני עדיין מאמין בכל ליבי שהצבעתי בשביל פוליטיקאי אחר. האם ביקשת הסברים ממצביעי שרון שקיבלו נסיגה לפנים?
בסך הכל כלום עוד לא התחיל וכמות המתקפות שהאיש מקבל קצת מוגזמת. תנו אוויר גם לאולמרט, גם לו, גם למנהיגים האחרים. עכשיו הזמן שלהם לעבוד בשבילנו.
אסי
תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 6 באפריל 2006 | בשעה: 7:26
עמיר פרץ הוא לא ה-"אחות" של תומכיו, כך שהציפיה הזו מכל מי שתמך בפרץ לפני הבחירות שיסביר כל פסיק שהוא עושה לאחר הבחירות היא די מופרכת. יש גם צביעות בדרישה להסברים של מי שלא מאפשר לענות לו כמו נעמה כרמי שסגרה את התגובות, או מי שמתנגד לעמדותיו הכלכליות חברתיות כמו רוגל. התמיכה החדשה במפלגת העבודה ועמיר פרץ בראשה היא לא של אנשים שמחפשים חברים ובני משפחה חדשים בפוליטיקאים, אלא אנשים שרוצים שינוי. ייתכן מאד שלא כל מעשיו של פרץ ימצאו חן בעינינו ויכול מאד להיות שיקשה עלינו להפריד בין מעשיו האמיתיים לבין השתקפותם המעוותת בתקשורת אבל עמיר פרץ עומד בפני כוחות חזקים מאד שלא רוצים לוותר על הפריבילגיות שצברו במשך שנים, והוא ייבחן ביכולתו להיתמודד איתם.
זו גם הסיבה שזה לא הזמן לנוח עד לבחירות הבאות אלא להמשיך ולהיאבק באותם כוחות של הכיבוש ושל הניצול. לשם כך אפשר להיות סוציאליסט כמו אסי אבל אי אפשר להיות ציוני, בטח לא בנגב.
תגובה מאת: אלון | פורסם ביום: 6 באפריל 2006 | בשעה: 10:51
אלון,
נגעת בנקודה חשובה שגם אותי היא הקפיצה ממקום מושבי. קראתי לא פעם את הבלוגים שלך אסי, ואני מאמינה שאתה באמת מעוניין שהבדואים בנגב, למשל, יזכו לחיים הולמים ולא שדודים כמו שיש להם. מפרץ באמת נושבת רוח חדשה ומבחינתי זה בסדר שהוא מנסה גם לעשות דיל עם האיחוד הלאומי. למה? כי מפלגת העבודה היא מפלגה ציונית שלא רחוקה מהם. היא למעשה הולידה אותם. אז בתור אמא טובה, היא לא נוטשת את הילדים, גם אם הם סוררים פה ושם.
לא הצבעתי לפרץ מהסיבה שהוא ציוני וכשהוא מדבר על חלוקת משאבים צודקת לכולם, זה לא כולל למשל את הבדואים. אותם סופרים ברובריקה של "הפצצה הדמוגרפית". והאמת היא שאין הרבה עניין אצל העשירים זוללי זכויות הפריפריה שכל אזרחי הנגב יתרבו יותר מדי. זה מלכלך להם את המדרכות בהרצליה ויש כבר מספיק סקיפרים ועובדים במרינה באשדוד להחזיק להם את היכטות שמה, שאין להן כבר מקום צפונה יותר. הבחירות הללו ישאירו את האזרחים בישראל ומשוללי האזרחות בפלסטין עם הזלבה דרעק. מי שמנסה למכור לי צדק ליהודים בלבד, בתור אחת מהנגב, שיודעת שזה חשוב: לא קונה.
תגובה מאת: איריס | פורסם ביום: 6 באפריל 2006 | בשעה: 11:33
על התגובות. אני מאמין שממשלה טובה חייבת להתחיל מנסיון להשקעה בשוויון בין פריפריה למרכז. בפריפריה אני כולל קודם את הבדואים בנגב שהם אולי האוכלוסייה המוחלשת ביותר ובקרבם אני עובד כדי לנסות לעשות לפחות תיקון אישי אם לא תיקון כללי.
אני ציוני, גאה, ובנגב. אני חושב שאפשר בהחלט להיות ציוני ולפעול למען שוויון של אזרחי המדינה כולם, כמו גם להפרדה של הדת מהמדינה, אבל זו כבר אופרה אחרת. שוב תודה.
תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 6 באפריל 2006 | בשעה: 13:57
של שוקי גלילי
(סיומת SHOOKY ברשימות)
שניכם מתייחסים לאותו הדבר 🙂
תגובה מאת: טל גלילי | פורסם ביום: 7 באפריל 2006 | בשעה: 13:12